האם אי פעם מצאתם את עצמכם נמנעים משיחה חשובה, רק בגלל הפחד מהתגובה? האם הרגשתם תקועים במערבולת של האשמות והצדקות, במקום להגיע להבנה משותפת? כולנו חווינו את זה. הכאב הזה, הפחד הזה, הוא אוניברסלי. זהו הכאב של תקשורת לקויה. אנחנו פשוט לא יודעים איך לנהל שיחות קשות בצורה אפקטיבית. כשנתקלתי בספר "השיחה הקשה: איך לדון במה שחשוב ביותר" של דאגלס סטון, גיליתי פתרון פשוט אך עוצמתי: התחילו מהעובדות.
התובנה המשנה-חיים מ"השיחה הקשה"
העיקרון המרכזי הוא: התחילו מהעובדות, והפרידו אותן מפרשנויות. זהו המפתח לפתיחת דלתות של הבנה במקום חומות של הגנה. לעתים קרובות אנחנו ניגשים לשיחה טעונים בפרשנויות שלנו, בהנחות שלנו ובאמונות שלנו. אבל העובדות – הדברים שאנחנו יכולים להסכים עליהם – הם נקודת המוצא הבטוחה.
"ההנחה שלכם לגבי כוונות האחרים משפיעה על הסיפור שאתם מספרים לעצמכם, והסיפור שאתם מספרים משפיע על האופן שבו אתם מרגישים." - דאגלס סטון, "השיחה הקשה"
הרעיון הזה עובד כי הוא מבוסס על הפסיכולוגיה של קוגניציה חברתית. כשאנחנו מתחילים עם פרשנויות, אנחנו מפעילים את מנגנוני ההגנה של האחר, ואז הוא עסוק בהצדקת עצמו במקום בהקשבה לנו. אבל כשאנחנו מתחילים עם עובדות, אנחנו יוצרים בסיס משותף, נקודת הסכמה. דמיינו זאת כמו בניית בית: אי אפשר לבנות קומה שנייה בלי יסודות מוצקים. העובדות הן היסודות של שיחה קשה מוצלחת.
מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי
הנה 4 צעדים מעשיים שתוכלו ליישם כבר היום כדי לשפר את יכולתכם לנהל שיחות קשות:
1. זהו את העובדות
רשמו לעצמכם את העובדות הטהורות, בלי פרשנויות. שימו לב למה שראיתם, שמעתם או קראתם. לדוגמה, במקום "הוא מזלזל בי", כתבו "הוא לא ענה למייל שלי שלושה ימים". הטיפ שלי: כתבו הכל בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר.
2. הפרדו בין עובדות לפרשנויות
צרו טבלה: טור אחד לעובדות, טור שני לפרשנויות. זה יעזור לכם לראות את ההבדל בין מה שקרה לבין מה שאתם חושבים על מה שקרה. לדוגמה, בעובדות תכתבו: "היא הרימה את קולה", ובפרשנויות: "היא כעסה עלי". הטיפ שלי: בקשו מחבר לעבור על הטבלה ולבדוק את האובייקטיביות שלכם.
3. שתפו את העובדות בזהירות
כשאתם ניגשים לשיחה, התחילו בעובדות, בלי להאשים או לשפוט. הציגו את העובדות כנקודת מוצא לדיון, לא כהוכחה לאשמה. לדוגמה, במקום "את תמיד מאחרת", אמרו "שמתי לב שהגעת באיחור לפגישות האחרונות שלנו". הטיפ שלי: השתמשו בשפה ניטרלית ורגועה.
4. בדקו את ההנחות שלכם
שאלו את עצמכם: "מה אני מניח לגבי הכוונות של האחר?". ייתכן שההנחות שלכם שגויות. היו פתוחים לאפשרות שהאחר רואה את הדברים אחרת. לדוגמה, אם אתם מניחים שהאחר מתעלם מכם, שאלו אותו ישירות: "האם יש סיבה לכך שלא ענית לי?". הטיפ שלי: היו מוכנים להקשיב באמת לתשובה.
איך יישמתי את השיטה בחיי
בעבודה, הייתי צריך לדבר עם עובד שהיו לו ביצועים חלשים. בהתחלה, רציתי להיכנס לשיחה עם ביקורת חריפה. אבל אז נזכרתי בעקרון ההתחלה מהעובדות. במקום להגיד "אתה לא עומד ביעדים שלך", אמרתי "לפי הנתונים, קצב סגירת העסקאות שלך נמוך מהממוצע". זה אפשר לנו להתחיל דיון פורה על הסיבות האמיתיות לכך, ולמצוא פתרונות יחד. בהתחלה התקשיתי לא לשלב פרשנויות, אבל התאמנתי על זה.
טיפ ייחודי: הקלטתי את עצמי מדבר על הנושא לפני השיחה, ואז ניתחתי את ההקלטה כדי לזהות פרשנויות נסתרות.
3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
הנה שלושה מכשולים מרכזיים בדרך לשיחה קשה מוצלחת, והנה איך תוכלו להתגבר עליהם:
1. במקום להניח כוונות רעות, נסו לבדוק אותן. אנשים מניחים לעתים קרובות שהם יודעים מה האחר חושב או מרגיש, במקום לשאול. בדקו את ההנחות שלכם, זה יחסוך הרבה כאבי לב.
2. במקום להגיב רגשית, נסו לנשום עמוק ולחשוב בהיגיון. כעס ותסכול יכולים להשתלט עלינו, ואז אנחנו אומרים דברים שאנחנו מצטערים עליהם. קחו רגע להירגע לפני שאתם מגיבים.
3. במקום להתמקד באשמה, נסו להתמקד בפתרונות. קל להאשים אחרים, אבל זה לא מקדם אותנו לשום מקום. שאלו את עצמכם: "מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את המצב?".
המילה האחרונה: התחילו היום
השיטה של התחלה מהעובדות מתוך "השיחה הקשה" היא לא רק טכניקה, היא דרך חיים. היא מאפשרת לנו לתקשר בצורה כנה, אמפתית ויעילה. אפילו יישום של 10% מהשיטה יכול להוביל לשיפור משמעותי במערכות היחסים שלנו. איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום כדי להתחיל לדבר על מה שחשוב באמת?
שאלות נפוצות
- מה עושים אם הצד השני מסרב להודות בעובדות?
* הציגו את העובדות בצורה ברורה ולא מאיימת. אם הוא עדיין מסרב, שאלו אותו מה נקודת המבט שלו. נסו להבין מאיפה הוא מגיע.
- איך מתמודדים עם רגשות חזקים במהלך השיחה?
* קחו הפסקה. אל תנסו לדבר כשאתם מוצפים רגשית. חזרו לשיחה כשאתם רגועים יותר.
- האם השיטה הזו עובדת בכל סוג של שיחה קשה?
* היא עובדת ברוב המקרים, אבל חשוב להתאים אותה למצב הספציפי. לפעמים צריך להיות גמישים ולשלב טכניקות נוספות.