החיים מלאים באתגרים. בין אם מדובר בקונפליקט בעבודה, קושי בזוגיות או פשוט יום לחוץ במיוחד, לעיתים קרובות אנחנו מוצאים את עצמנו טובעים בים של רגשות שליליים. התסכול, הכעס, החרדה – הם משתלטים עלינו וגורמים לנו לתגובות אימפולסיביות שרק מסבכות את המצב. לא פעם, אנחנו נותנים לרגשות לנהל אותנו במקום לנהל אותם. אבל מה אם היינו יכולים להשתלט על הכאוס הרגשי הזה ולהתמודד עם האתגרים בצורה רגועה ומחושבת יותר? הרעיון המרכזי שאתמקד בו היום שאוב מהספר "הדבר הקשה על הדברים הקשים" של בן הורוביץ.
מה למדתי מהספר "הדבר הקשה על הדברים הקשים"?
הספר "הדבר הקשה על הדברים הקשים" הוא מדריך פרקטי למנהיגות, אבל הוא רלוונטי לכל אחד מאיתנו, לא רק למנהלים. אחד העקרונות המרכזיים בספר הוא ההבנה שחשוב להפריד בין הבעיה עצמה לבין הרגשות שאנחנו חווים בעקבותיה. הורוביץ טוען שהרבה פעמים אנחנו מבזבזים אנרגיה יקרה על הרגשות השליליים במקום להתמקד בפתרון הבעיה עצמה. במילים אחרות, אנחנו נותנים לרגשות שלנו להשתלט על המוח הרציונלי שלנו.
חשבו על זה: כשאתם לחוצים, אתם נוטים לקבל החלטות גרועות יותר, להיות חסרי סבלנות ופחות יצירתיים. לעומת זאת, כשאתם רגועים וממוקדים, אתם מסוגלים לחשוב בצורה בהירה יותר ולמצוא פתרונות יצירתיים.
אחת התובנות המרכזיות מהספר היא שההתמודדות האמיתית מתחילה כשמצליחים להפריד בין הרגש לבעיה ולהתמקד בעובדות.
איך מיישמים את זה היום?
הנה מדריך קצר ופרקטי ליישום העיקרון הזה בחיים היומיומיים:
1. עצרו רגע: כשאתם מוצאים את עצמכם במצב מלחיץ, קחו נשימה עמוקה ועצרו לרגע. אל תגיבו באופן אוטומטי.
2. זהו את הרגש: תנו שם לרגש שאתם חווים – פחד, כעס, תסכול. זיהוי הרגש הוא הצעד הראשון להפרדה ממנו.
3. תארו את הבעיה: כתבו או אמרו בקול רם את הבעיה בצורה ברורה ותמציתית, בלי לערב רגשות. לדוגמה, "אני מאחר לפגישה" ולא "אני כל כך טיפש שתמיד מאחר!".
4. חשבו על פתרונות: אחרי שהגדרתם את הבעיה בצורה אובייקטיבית, התחילו לחשוב על פתרונות אפשריים. שאלו את עצמכם: "מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לשפר את המצב?"
5. פעלו: בחרו את הפתרון הטוב ביותר ותפעלו. זכרו שהמטרה היא לפתור את הבעיה, לא להרגיש טוב.
איך זה עבד אצלי?
בתור פסיכולוגית קלינית, אני נתקלת לא פעם במצבים שבהם אנשים מגיעים אלי כשהם שקועים בתוך מערבולת של רגשות. לא פעם, אחרי שיחה קצרה, אנחנו מצליחים לזהות את הבעיה האמיתית ולהתחיל לחפש פתרונות פרקטיים.
אני זוכרת מקרה של מטופלת שהגיעה אלי עם חרדה חברתית קשה. היא פחדה ללכת לאירועים חברתיים, כי היא חששה שכולם ישפטו אותה. אחרי כמה מפגשים, הבנו שהבעיה האמיתית שלה היא לא הפחד מאירועים חברתיים, אלא הפחד מכישלון. היא הרגישה שהיא חייבת להרשים את כולם ושהיא לא מספיק טובה.
ברגע שהצלחנו לזהות את הבעיה האמיתית, יכולנו להתחיל לעבוד על הפחד מכישלון. למדנו טכניקות להפחתת חרדה, עבדנו על הערכה עצמית ויצאנו לאירועים חברתיים קטנים כדי להתמודד עם הפחד.
טיפ של אלופים: תרגלו את ההפרדה בין הבעיה לרגש גם במצבים קטנים ולא משמעותיים. ככה תהיו מוכנים יותר להתמודד עם אתגרים גדולים יותר.
מה רוב האנשים עושים לא נכון?
רוב האנשים מנסים להדחיק את הרגשות שלהם. הם חושבים שאם הם יתעלמו מהרגשות, הם ייעלמו. אבל האמת היא שהרגשות רק מתעצמים כשאנחנו מנסים להדחיק אותם.
פתרון אלטרנטיבי מעשי הוא להכיר ברגשות שלנו, לקבל אותם ולהבין שהם חלק טבעי מהחוויה האנושית. רק אחרי שנקבל את הרגשות שלנו, נוכל להתחיל להפריד אותם מהבעיה ולמצוא פתרון.
סיכום בהשראה מעשית
ההפרדה בין הבעיה לרגש היא כלי עוצמתי שיכול לעזור לנו להתמודד עם אתגרים בצורה רגועה ומחושבת יותר. זכרו שהרגשות הם חלק טבעי מהחוויה האנושית, אבל הם לא צריכים לשלוט בנו. קחו נשימה עמוקה, זהו את הרגש, תארו את הבעיה ופעלו לפתרונה.
איזה צעד קטן תבחרו לעשות היום כדי להתחיל להפריד בין הבעיה לרגש?
FAQ – שאלות נפוצות על הנושא
- מה עושים אם קשה לי לזהות את הרגש שלי? התחילו לתרגל מיינדפולנס. שימו לב לתחושות הגופניות שלכם ונסו לתת להן שם.
- מה עושים אם אני מרגיש מוצף ברגשות? קחו הפסקה, עשו משהו שמרגיע אתכם ונסו לחזור לבעיה מאוחר יותר.
- האם זה אומר שאני צריך להתעלם מהרגשות שלי? ממש לא. חשוב להכיר ברגשות שלכם, אבל לא לתת להם לנהל אתכם.
