החיים הם מרוץ בלתי פוסק. מרוץ אחרי השלמות. אנחנו רוצים להיות הורים טובים יותר, עובדים מצטיינים יותר, חברים מושלמים יותר. אנחנו מצפים מעצמנו להספיק הכל, להיראות תמיד במיטבנו, ולעולם לא לעשות טעויות. אבל מה קורה כשאנחנו לא מצליחים לעמוד בציפיות הבלתי אפשריות האלה? אנחנו מתמלאים בושה. אנחנו מרגישים שאנחנו לא מספיק טובים. ואז, אנחנו בונים לעצמנו שריון. שריון שמגן עלינו מפני הפגיעה, מפני הביקורת, מפני הכאב. אבל השריון הזה, אותו שריון שאמור להגן עלינו, הוא גם זה שמפריד בינינו לבין הקשר האמיתי, לבין האהבה, לבין האושר. כולנו מכירים את הצורך הזה לרצות אחרים, את הפחד מביקורת ואת הקושי לחשוף את הפגיעות שלנו. זו הסיבה שכשנתקלתי בספר "אומץ להיות לא מושלם" של ברנה בראון, גיליתי פתרון פשוט אך עוצמתי: אותנטיות.
האמת היא, שכולנו פוחדים להראות את עצמנו האמיתיים. אנחנו מפחדים שידחו אותנו, שישפטו אותנו, שיאהבו אותנו פחות. אבל האמת היא גם, שרק כשאנחנו מעזים להיות פגיעים, רק כשאנחנו מעזים להוריד את השריון, אנחנו יכולים להתחבר לאחרים ברמה עמוקה ואמיתית. זה המפתח לאושר, לשלווה ולחיים מלאי משמעות.
התובנה המשנה-חיים מ"אומץ להיות לא מושלם"
התובנה המשנה-חיים מהספר היא: אומץ להיות פגיע הוא המפתח לאותנטיות, לאהבה ולשייכות אמיתית.
זה אומר שאנחנו צריכים להפסיק לנסות להיות מושלמים ולהתחיל לקבל את עצמנו בדיוק כמו שאנחנו, עם כל הפגמים והחולשות שלנו. אנחנו צריכים להעז להראות את הרגשות שלנו, את הפחדים שלנו, את החלומות שלנו. אנחנו צריכים להעז להיות אנחנו, בלי להתנצל.
"פגיעות היא לא חולשה; אני מפריכה את המיתוס הזה בכל מחקר שאני עושה. פגיעות היא המדד המדויק ביותר לאומץ." - ברנה בראון, "אומץ להיות לא מושלם"
הרעיון הזה עובד כי הוא מתבסס על ההבנה העמוקה שלנו כבני אדם. כולנו כמהים לקשר אנושי אמיתי, לקבלה ולאהבה ללא תנאים. כאשר אנחנו מסתירים את הפגיעות שלנו, אנחנו מונעים מאחרים את ההזדמנות לראות אותנו באמת ולהתחבר אלינו ברמה עמוקה. זה כמו לנסות להדליק מדורה בלי להסיר את המעטפת העבה מהגפרור – האש פשוט לא תתפוס.
ברנה בראון, במחקריה המעמיקים, מצאה שחוסר אותנטיות מוביל לבושה, לחרדה ולדיכאון. לעומת זאת, אותנטיות, המבוססת על פגיעות, מטפחת חוסן נפשי, יצירתיות ותחושת שייכות. מחקרים מראים שאנשים אותנטיים חווים פחות לחץ וחרדה, ומנהלים מערכות יחסים מספקות יותר (Brown, 2012).
מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי
הנה 4 צעדים קונקרטיים שיעזרו לכם ליישם את התובנה הזו בחייכם כבר היום:
זיהוי השריון שלכם
הכירו את המנגנונים שבהם אתם משתמשים כדי להימנע מפגיעות. שאלו את עצמכם: באילו מצבים אני מרגיש צורך להסתיר את האני האמיתי שלי? האם אני מנסה לרצות אחרים במקום להיות נאמן לעצמי?
לדוגמה, אולי אתם מנסים להסתיר את העובדה שאתם מתמודדים עם קושי בעבודה, מחשש להיראות לא מקצועיים.
טיפ: כתבו ביומן את הסיטואציות שבהן אתם מרגישים צורך "ללבוש שריון".
התחילו בקטן
שתפו רגש אחד אמיתי עם אדם שאתם סומכים עליו. אל תנסו לחשוף את כל הפגיעות שלכם בבת אחת. התחילו בקטן ובטוח.
לדוגמה, שתפו חבר קרוב בתחושת חוסר ביטחון שאתם חווים לקראת פגישה חשובה.
טיפ: בחרו אדם שאתם יודעים שיקשיב לכם ללא שיפוטיות.
היו רחמנים כלפי עצמכם
דברו אל עצמכם באותו אופן שהייתם מדברים אל חבר טוב. כאשר אתם עושים טעות או מרגישים פגיעים, אל תשפטו את עצמכם בחומרה. זכרו שכולנו לא מושלמים.
לדוגמה, אם נכשלתם במשימה כלשהי, אמרו לעצמכם: "זה בסדר, כולנו טועים. אני אלמד מזה ואשתפר בפעם הבאה."
טיפ: כתבו לעצמכם מכתב עידוד כאילו הייתם חבר טוב.
תרגלו גבולות בריאים
הגדירו מה אתם מוכנים לחלוק עם אחרים ומה לא. זכרו שאתם לא חייבים לחשוף את כל הפרטים האישיים שלכם לכל אחד. שמרו על פרטיותכם.
לדוגמה, אם אתם לא מרגישים בנוח לדבר על נושא מסוים עם קולגה בעבודה, אמרו בנימוס שאתם מעדיפים לא לדון בזה.
טיפ: תרגלו אמירת "לא" בנימוס אך בתקיפות.
איך יישמתי את השיטה בחיי
בעבר, הייתי פרפקציוניסטית. ניסיתי תמיד להיראות כאילו אני יודעת הכל, שולטת בכל מצב, ולא טועה לעולם. בניתי לעצמי חומות גבוהות, כדי שאף אחד לא יראה את החולשות שלי. אבל החיים האלה היו מתישים ומבודדים. הרגשתי שאני חיה בהצגה, שאני לא יכולה להיות אני האמיתית. ואז, קראתי את "אומץ להיות לא מושלם" והבנתי שאני צריכה לשנות גישה. התחלתי לשתף את הקולגות שלי בקשיים שלי, במקום להעמיד פנים שאני יודעת הכל. בהתחלה התקשיתי עם זה מאוד. פחדתי שהם ישפטו אותי, שיחשבו שאני לא מספיק טובה. אבל להפתעתי, הם הגיבו באמפתיה ובאהדה. הם גם שיתפו אותי בקשיים שלהם, ופתאום הרגשתי שאני חלק מקבוצה, שאני לא לבד.
טיפ שלמדתי: פגיעות מעודדת פגיעות. כשאני מעזה להיות פגיעה, אני נותנת לאחרים רשות להיות פגיעים גם הם. זה יוצר מעגל של אמפתיה וקשר אנושי.
היום, אני מרגישה חופשיה יותר, אותנטית יותר, ומחוברת יותר לאנשים סביבי. אני עדיין לא מושלמת, אבל אני כבר לא מנסה להיות. אני מקבלת את עצמי בדיוק כמו שאני, עם כל הפגמים והחולשות שלי. וזה עושה אותי מאושרת יותר.
3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
גם כשמנסים ליישם את עקרונות האותנטיות, קל ליפול לכמה מלכודות נפוצות:
- שיתוף יתר: במקום לחשוף את כל הפרטים האישיים שלכם בפני כל אחד, נסו להיות מודעים לגבולות שלכם ולבחור במי לשתף מה. אנשים נוטים לשתף יותר מידי פרטים בפלטפורמות כמו פייסבוק ואינסטגרם דבר הפוגע בתדמית שלהם לטווח הארוך. אנשים עושים זאת כי הם רוצים לקבל אהבה אבל בסופו של דבר זה פוגע בהם.
- בלבול בין פגיעות לדרמה: במקום להשתמש בפגיעות כדרך למשוך תשומת לב, נסו לבטא את הרגשות שלכם בצורה בוגרת ואחראית. יש אנשים שהופכים כל דבר לדרמה על מנת לקבל יחס.
- ציפייה לשינוי מיידי: במקום לצפות שהחיים שלכם ישתנו בן לילה, נסו להיות סבלניים עם עצמכם ולחגוג כל צעד קטן בדרך לאותנטיות. לוקח זמן להתרגל לשינוי.
המילה האחרונה: התחילו היום
העיקרון של אומץ להיות פגיע מוביל לאותנטיות ולאושר. אפילו יישום של 10% מהשיטה יכול להוביל לשיפור משמעותי בתחושת השייכות, בהערכה העצמית ובאיכות הקשרים שלכם. איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום?
שאלות נפוצות
- האם פגיעות עלולה לפגוע בי בעבודה? לא בהכרח. שתפו קשיים רלוונטיים בצורה מקצועית, והדגישו את הנכונות שלכם ללמוד ולהתפתח.
- מה אם אני מפחד להידחות? זכרו שלא כולם יאהבו אתכם, וזה בסדר. התמקדו בקשרים עם אנשים שמקבלים אתכם כמו שאתם.
- איך אני יכול לדעת מתי אני משתף יותר מדי? הקשיבו לתחושת הבטן שלכם. אם אתם מרגישים לא בנוח, עצרו.
מאת: ד"ר איתי שגב, פסיכולוג קליני ומרצה בתחום הפסיכולוגיה החיובית.
