החיים הם לוליינות אינסופית בין מטלות דחופות לשאיפות חשובות. אנחנו מוצאים את עצמנו מגיבים לשריפות שפרצו ברגע האחרון, לוחצים על כפתור ה"סנוז" שוב ושוב, ודוחים את המשימות שבאמת יקדמו אותנו לעבר המטרות שלנו. התחושה היא שאנחנו כל הזמן "בכיבוי שריפות", ובסוף היום נותרת תחושת תסכול עמוקה. איך אפשר לשלב בין הטיפול הדחוף בכיבוי שריפות לבין קידום הדברים החשובים באמת? איך מצליחים לשמור על איזון? כשנתקלתי בספר "הדבר הקשה על הדברים הקשים" של בן הורוביץ, גיליתי פתרון פשוט אך עוצמתי: פרספקטיבת שני המסלולים.
התובנה המשנה-חיים מ"הדבר הקשה על הדברים הקשים"
העיקרון המרכזי הוא: שמרו על "פרספקטיבת שני המסלולים" - טיפול בדחוף תוך התייחסות לחשוב.
זה אומר שגם כשאתם עסוקים בפתרון בעיות בוערות, אל תשכחו את התמונה הגדולה. תמיד תשאלו את עצמכם: איך הפעולות שלי היום משפיעות על העתיד? איך אני יכול גם לפתור את הבעיה הדחופה וגם לקדם את המטרות החשובות שלי? זה כמו נהיגה: אתם צריכים לשים לב לכביש שלפניכם, אבל גם להסתכל במראה האחורית ולתכנן את הנתיב שלכם.
> "במסע העסקי, כמו בחיים, צריך ללמוד להלך על חבל דק בין העבר לעתיד, בין הדחוף לחשוב, בין הריאלי למדומיין." - בן הורוביץ, "הדבר הקשה על הדברים הקשים"
הרעיון הזה עובד כי הוא מתייחס לנטייה האנושית שלנו לתעדף את מה שקרוב ודחוף על פני מה שרחוק וחשוב. הטיית ההווה היא תופעה פסיכולוגית מוכחת שגורמת לנו לבחור באפשרות שמספקת סיפוק מיידי, גם אם היא פוגעת בנו בטווח הארוך. על ידי הכרה בהטיה הזו ויצירת מנגנון שיזכיר לנו את החשיבות של הטווח הארוך, נוכל לקבל החלטות טובות יותר ולנהל את הזמן והמשאבים שלנו בצורה יעילה יותר.
מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי
הנה ארבעה צעדים פשוטים שיעזרו לכם ליישם את פרספקטיבת שני המסלולים בחייכם:
1. הגדירו את סדרי העדיפויות שלכם.
קחו רגע לחשוב מה באמת חשוב לכם. מהן המטרות שלכם בטווח הארוך? כתבו אותן בצורה ברורה וספציפית. למשל, במקום "להיות בריא יותר", כתבו "לרוץ 5 ק"מ תוך 3 חודשים". זכרו שהמטרות האלה הן המצפן שלכם, והן צריכות להנחות אתכם גם כשאתם עסוקים בדברים הדחופים.
טיפ: הקדישו לכך 10 דקות בסוף כל שבוע.
2. סדרו את רשימת המטלות שלכם.
בסוף כל יום, רשמו את כל המשימות הדחופות והחשובות שעליכם לבצע מחר. סדרו אותן לפי סדר עדיפויות, תוך התחשבות הן בדחיפות והן בחשיבות. השתמשו במטריצת אייזנהאואר כדי לקבוע מה דחוף וחשוב, מה דחוף ולא חשוב, מה חשוב ולא דחוף ומה לא דחוף ולא חשוב.
טיפ: סמנו בבירור את המשימה החשובה ביותר (MIT).
3. הקצו זמן ייעודי למשימות החשובות.
הקדישו זמן ביומן שלכם בכל יום או שבוע למשימות החשובות, גם אם הן לא דחופות. התייחסו לזמן הזה כאל פגישה עם עצמכם, ואל תבטלו אותה אלא אם כן יש לכם סיבה ממש טובה. למשל, אם אחת המטרות שלכם היא לכתוב ספר, הקדישו לכך שעה בכל יום, גם אם יש לכם פרויקטים דחופים אחרים.
טיפ: השתמשו בטכניקת פומודורו כדי לשמור על ריכוז.
4. שאלו את עצמכם: "איך זה מקדם אותי?"
לפני שאתם ניגשים לטפל במשימה דחופה, שאלו את עצמכם: איך הטיפול במשימה הזו מקדם אותי לעבר המטרות שלי? האם יש דרך לטפל בה בצורה שתשרת גם את המטרות שלי בטווח הארוך? למשל, אם אתם צריכים להשתתף בפגישה, תחשבו איך תוכלו להשתמש בה כדי ליצור קשרים חדשים או לקדם פרויקט חשוב.
טיפ: כתבו משפט שמקשר בין המשימה הדחופה למטרה החשובה.
איך יישמתי את השיטה בחיי
כפסיכולוגית קלינית, אני מוצאת את עצמי לא פעם טובעת בים של מטלות דחופות - שיחות טלפון בהולות ממטופלים, דיווחים למנהלים, תגובות למיילים. הרגשתי שאני כל הזמן מגיבה למצבים ולא יוזמת, וזה גרם לי לתחושת תסכול וחוסר שליטה. יישום פרספקטיבת שני המסלולים שינה את הכל. התחלתי להקדיש שעה בכל יום לכתיבת תכנים לאתר שלי, מטרה שהזנחתי במשך חודשים. בהתחלה התקשיתי עם זה, כי תמיד היו דברים "דחופים" יותר, אבל ברגע שהבנתי שאותם תכנים יביאו לי מטופלים חדשים ויאפשרו לי להשפיע על קהל רחב יותר, הצלחתי להתמיד.
טיפ: מצאו "שותף לאחריות" - מישהו שיזכיר לכם את המטרות שלכם ויעזור לכם להתמיד.
3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
הנה שלוש טעויות נפוצות שיכולות לחבל בניסיון שלכם ליישם את פרספקטיבת שני המסלולים:
1. במקום לחשוב שהכל דחוף, נסו להבין מה באמת דחוף ומה יכול לחכות. אנשים נוטים לראות הכל כ"שריפה" ולכן מתקשים לתעדף. למדו לזהות מה באמת קריטי ומה אפשר לדחות או להעביר הלאה.
2. במקום להתמקד רק בדחוף, נסו להקדיש זמן גם למשימות החשובות, גם אם הן לא דחופות. אנשים נמנעים מהחשוב כי הוא מרגיש "גדול" או "מאיים". חלקו אותו למשימות קטנות יותר.
3. במקום לשכוח את המטרות שלכם, נסו להזכיר לעצמכם אותן באופן קבוע. אנשים מאבדים את המצפן בגלל השגרה העמוסה. תלו תזכורת בולטת או הגדירו תזכורת בטלפון.
המילה האחרונה: התחילו היום
פרספקטיבת שני המסלולים היא לא רק טכניקה לניהול זמן, אלא דרך חיים. זהו כלי רב עוצמה שיכול לעזור לכם להשתלט על הכאוס, להפחית את הלחץ ולהשיג את המטרות שלכם. אפילו יישום של 10% מהשיטה יכול להוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים שלכם. איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום?
שאלות נפוצות
1. מה עושים כשהכל מרגיש דחוף?
נסו לעצור לרגע ולשאול את עצמכם: מה התרחיש הגרוע ביותר שיקרה אם לא אטפל במשימה הזו מיד? לרוב תגלו שהתוצאות לא כל כך נוראות. התמקדו במשימות שבאמת יכולות לגרום נזק אם לא תטפלו בהן. אפשר להיעזר במטריצת אייזנהאואר.
2. איך מצליחים להתמיד במשימות החשובות כשהחיים סוערים?
הפכו את המשימות החשובות להרגל. קבעו זמן קבוע ביומן שלכם והתייחסו אליו כאל פגישה חשובה. גם 15 דקות ביום עדיפות על כלום.
3. מה עושים כשיש קונפליקט בין המשימות הדחופות למשימות החשובות?
נסו למצוא פתרון יצירתי שישלב את שתיהן. למשל, אם אתם צריכים לכתוב דו"ח דחוף, תחשבו איך תוכלו להשתמש במידע מהדו"ח כדי לקדם פרויקט חשוב אחר.
נועה לוינסון היא פסיכולוגית קלינית עם ניסיון של עשור בטיפול במצבי דחק וחרדה. היא מנחה סדנאות לניהול לחץ במקומות עבודה ובקהילה, ומפעילה קבוצת תמיכה מקוונת למתמודדים עם חרדה חברתית. גישתה הטיפולית משלבת בין CBT, מיינדפולנס וטכניקות גוף-נפש, וידועה בפשטותה וביעילותה. נועה היא גם אחת היוצרות של יומן "רגע אחד ביום" – יומן מובנה לתרגול מיינדפולנס יומי.
