אני זוכרת את הרגע הזה בבירור: עומדת מול המראה, מנסה להבין מה השתבש. ריב נוסף עם בן הזוג, עוד אי הבנה שהסלימה לוויכוח צעקני. תחושת התסכול הייתה עצומה. "הוא תמיד עושה את זה! הוא אף פעם לא מקשיב לי!" טענתי בלהט בפני חברה טובה. האם זה מוכר לכם? האם גם אתם מוצאים את עצמכם חוזרים על אותן טעויות, מאשימים ומפרשים במקום להקשיב באמת? הכאב של תקשורת לקויה הוא אוניברסלי, והוא מורגש היטב במערכות יחסים אישיות ומקצועיות כאחד. כשנתקלתי בספר "תקשורת מקרבת" של מרשל רוזנברג, גיליתי פתרון פשוט אך עוצמתי – הפרדה בין תצפית לפרשנות.
התובנה המשנה-חיים מ"תקשורת מקרבת"
העיקרון המרכזי הוא פשוט: לפני שאנחנו מגיבים או מאשימים, עלינו לזהות ולתאר את העובדות הטהורות, ללא כל פרשנות או שיפוט. במילים אחרות, לראות את המציאות כמו שהיא, ולא כמו שאנחנו חושבים שהיא. רוזנברג מלמד אותנו להפריד בין מה שראינו ושמענו (תצפית) לבין הסיפור שיצרנו בראש שלנו על מה שזה אומר (פרשנות).
> "הפרדה בין תצפית והערכה היא היבט מכריע בתקשורת מקרבת. אנו מעוניינים לדבר רק על מה שאנחנו רואים, שומעים או זוכרים. כשאנחנו מערבבים הערכה בתצפית, אחרים נוטים לשמוע ביקורת ולהתנגד למה שאנחנו אומרים." - מרשל רוזנברג, "תקשורת מקרבת"
למה זה עובד? כי פרשנויות מעוררות התנגדות. כשאנחנו אומרים "אתה תמיד...", אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו יודעים את האמת, ומכניסים את הצד השני למגננה. לעומת זאת, תיאור עובדתי מאפשר לנו להתחבר לרגשות ולצרכים האמיתיים שלנו ושל האחר, ומזמין שיחה פתוחה וכנה. תארו לעצמכם שאתם רואים סרט בלי קול. אתם רואים את הדמויות, את הפעולות שלהן, אבל אתם לא יודעים מה הן חושבות או מרגישות. זה דומה לתצפית נקייה מפרשנות.
מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי
הנה ארבעה צעדים מעשיים ליישום מיידי של העיקרון הזה בחייכם:
1. זהו את התצפית
תארו את המצב העובדתי ללא כל שיפוט. מה בדיוק ראיתם, שמעתם או הרגשתם?
לדוגמה, במקום להגיד "אתה תמיד מאחר", אמרו "הגעת באיחור של 20 דקות לפגישה שלנו היום".
טיפ: השתמשו במילות תיאור ניטרליות ככל האפשר.
2. הבחינו בפרשנות שלכם
שימו לב לאיך פירשתם את המצב. אילו מחשבות עלו לכם בעקבות התצפית?
לדוגמה, "כשראיתי שאיחרת, חשבתי שאתה לא מעריך את הזמן שלי".
טיפ: כתבו את המחשבות שלכם על דף כדי לראות אותן בבירור.
3. הביעו את הרגשות שלכם
תארו איך הרגשתם בעקבות הפרשנות. מה הרגשתם בגוף?
לדוגמה, "הרגשתי כעס ותסכול כשחיכיתי לך".
טיפ: השתמשו ברשימת רגשות כדי להעשיר את אוצר המילים הרגשי שלכם.
4. הביעו את הצורך שלכם
מה הייתם רוצים שיקרה? מה הצורך שלכם שלא נענה?
לדוגמה, "אני זקוק להערכה ולכבוד, ואני מבקש שתגיע בזמן לפגישות שלנו".
טיפ: התמקדו בצרכים אוניברסליים ולא בדרישות ספציפיות.
איך יישמתי את השיטה בחיי
כשאני התחלתי לתרגל את ההפרדה בין תצפית לפרשנות, זה היה מאתגר בהתחלה. הייתי רגילה להגיב באופן אוטומטי, להאשים ולשפוט. אבל לאט לאט, התחלתי לשים לב למחשבות שלי וללמוד לתאר את המציאות בצורה מדויקת יותר.
לדוגמה, בעבודה, היה לי קולגה שנהג להגיב באיחור למיילים שלי. פעם הייתי חושבת "הוא מתעלם ממני בכוונה! הוא לא מעריך את העבודה שלי!". אבל אחרי שלמדתי את השיטה, ניסיתי משהו אחר. ניגשתי אליו ואמרתי, "שמתי לב שלאחרונה אתה מגיב למיילים שלי אחרי כמה ימים. אני מרגישה קצת מתוסכלת, כי אני זקוקה לתגובות מהירות כדי לעמוד בזמנים. האם תוכל להשתדל לענות לי בהקדם?". להפתעתי, הוא התנצל והסביר שהוא פשוט עמוס מאוד, והבטיח להשתדל יותר. התקשורת בינינו השתפרה פלאים.
טיפ ייחודי שלמדתי: קחו נשימה עמוקה לפני שאתם מגיבים. עצירה קטנה יכולה לעשות הבדל עצום בין תגובה אימפולסיבית לתגובה מודעת.
3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
הנה שלוש טעויות נפוצות שאנשים עושים כשהם מנסים להפריד בין תצפית לפרשנות, ואיך להימנע מהן:
1. במקום להגיד "אתה מעצבן אותי", נסו "כשאני שומע אותך מדבר בקול רם, אני מרגיש עצבני". אנשים נוטים להאשים אחרים ברגשות שלהם, במקום לקחת אחריות על החוויה הפנימית שלהם. הפתרון הוא להתמקד בתחושות שלכם ולא בהתנהגות של האחר.
2. במקום להגיד "אתה תמיד...", נסו "בפעמים האחרונות ש...", הכללות הן אויב התקשורת. הן יוצרות תחושה של האשמה ומונעות דיאלוג פתוח. הפתרון הוא להיות ספציפיים ומדויקים.
3. במקום להגיד "זה לא עניין גדול", נסו להקשיב באמת לרגשות שלכם ושל האחר. אנשים לפעמים מנסים לבטל את הרגשות שלהם ושל אחרים, במקום לתת להם מקום. הפתרון הוא לתת לרגשות להיות נוכחים, גם אם הם לא נעימים.
המילה האחרונה: התחילו היום
ההפרדה בין תצפית לפרשנות היא כלי עוצמתי לשיפור התקשורת ולחיזוק מערכות היחסים שלכם. אפילו יישום של 10% מהשיטה יכול להוביל לשינוי משמעותי באיכות החיים שלכם. איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום כדי לשפר את התקשורת שלכם עם הסובבים אתכם?
שאלות נפוצות
1. מה עושים אם קשה לי לזהות את הרגשות שלי?
* התחילו בלשים לב לתחושות הגופניות שלכם. האם אתם מרגישים מתח בבטן? דופק מואץ? תחושות אלו יכולות להיות רמזים לרגשות חבויים. השתמשו ברשימת רגשות או במשאבים מקוונים כדי להעשיר את אוצר המילים הרגשי שלכם.
2. איך מתמודדים עם אנשים שלא מוכנים להקשיב?
* התחילו בהקשבה אמפתית לצד השני. נסו להבין את נקודת המבט שלהם, גם אם אתם לא מסכימים איתה. לאחר מכן, הביעו את הצרכים שלכם בצורה ברורה ומכבדת. אם הם עדיין לא מוכנים להקשיב, ייתכן שתצטרכו להציב גבולות ולשמור על עצמכם.
3. האם השיטה הזו עובדת גם במצבים קשים כמו ויכוחים סוערים?
* כן, אבל דרושה תרגול. במצבים קשים, חשוב במיוחד לקחת נשימה עמוקה ולהיזכר בעיקרון ההפרדה. אם אתם מרגישים שהוויכוח מסלים, קחו פסק זמן והחזרו לשיחה מאוחר יותר, כשאתם רגועים יותר.
מאמר זה נכתב על ידי יובל שרון, יועץ תקשורת ומאמן מוסמך בתקשורת מקרבת. אני מאמין שלכל אחד יש את היכולת לתקשר בצורה אפקטיבית ואמפתית, ושהשיטה של מרשל רוזנברג יכולה לעזור לנו להגיע לשם.
