אמפתיה גבולית: המפתח לאותנטיות לפי ברנה בראון בספר אומץ להיות לא מושלם

A person gently holding anothers hand, with a subtle boundary line drawn between them to symbolize boundaried empathy. The image conveys support and connection, but with a clear sense of personal space and self-care. Keywords: empathy, boundaries, support, Brené Brown, self-care, connection.
גלו את סוד האמפתיה הגבולית מתוך הספר "אומץ להיות לא מושלם" של ברנה בראון: איך להיות אמפתיים מבלי לאבד את עצמכם, עם 4 צעדים מעשיים ליישום מיידי.

האם אי פעם מצאתם את עצמכם סחוטים רגשית אחרי שיחה עם חבר? מרגישים שספגתם את הכאב שלהם כאילו היה שלכם? זהו מצב מוכר לרבים מאיתנו, מצב בו הרצון לעזור מתנגש עם הצורך לשמור על עצמנו. כולנו רוצים להיות שם בשביל האנשים שאנחנו אוהבים, אבל לעיתים האמפתיה שלנו מובילה אותנו למקום לא בריא, בו אנחנו שוכחים לדאוג לעצמנו. המאבק הזה בין נתינה לשמירה עצמית הוא אתגר אוניברסלי.

כשנתקלתי בספר "אומץ להיות לא מושלם" של ברנה בראון, גיליתי פתרון פשוט אך עוצמתי: אמפתיה גבולית.

התובנה המשנה-חיים מ"אומץ להיות לא מושלם"

העיקרון המרכזי הוא: ניתן להיות אמפתיים מבלי לאבד את עצמנו.

אמפתיה היא היכולת להבין ולהרגיש את מה שאדם אחר מרגיש. אבל לעיתים קרובות, אנחנו חושבים שאמפתיה פירושה להסכים עם האדם השני או לקחת על עצמנו את הבעיה שלו. אמפתיה גבולית מלמדת אותנו שאפשר להיות שם בשביל מישהו, להקשיב ולהבין, מבלי לספוג את הכאב שלו או לשכוח את הגבולות האישיים שלנו. זה כמו להיות מטפס הרים שמסייע לחברו לטפס: הוא מציע תמיכה, אבל לא נושא את החבר על גבו, אחרת שניהם יפלו.

> "אמפתיה היא לא הזדהות. אנשים רבים חושבים שאמפתיה פירושה 'אני מרגיש את הכאב שלך', אבל זה לא. אמפתיה פירושה 'אני מבין את הכאב שלך, ואני יכול להיות שם בשבילך מבלי לקחת אותו על עצמי'." - ברנה בראון, "אומץ להיות לא מושלם"

העיקרון הזה עובד כי הוא מבוסס על הבנה של המוח שלנו. כשאנחנו חווים אמפתיה, אזורים מסוימים במוח שלנו, כמו קליפת המוח הקדמית האמצעית, מופעלים. אזורים אלו מאפשרים לנו להבין את נקודת המבט של האחר. אמפתיה גבולית עוזרת לנו לשלוט בהפעלה הזו, כך שלא נהפוך להיות מוצפים ברגשות של האחר. זה מאפשר לנו להישאר רגועים ויעילים במתן תמיכה.

מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי

1. זיהוי הרגשות שלכם

קחו רגע לעצור ולשאול את עצמכם: מה אני מרגיש כרגע?

לפני שאתם מנסים לעזור לאחרים, חשוב להבין את הרגשות שלכם. אם אתם מרגישים מוצפים או סחוטים, יהיה לכם קשה להיות אמפתיים בצורה בריאה.

דוגמה: אם חברה משתפת אתכם בבעיה שלה, שימו לב לתגובה הרגשית שלכם. האם אתם מרגישים חרדים, עצובים או כועסים?

טיפ: כתבו יומן רגשות כדי לזהות דפוסים ולפתח מודעות עצמית.

2. הצבת גבולות ברורים

החליטו מראש כמה זמן ואנרגיה אתם מוכנים להשקיע.

גבולות הם קווים שאנחנו מציבים כדי להגן על האנרגיה, הזמן והרגשות שלנו. הם לא אומרים שאנחנו לא אכפתיים, אלא שאנחנו מכבדים את עצמנו.

דוגמה: אמרו לחבר: "אני יכול לדבר איתך על זה במשך חצי שעה, ואז אני צריך לסיים כדי שאוכל לדאוג לעצמי."

טיפ: היו ישירים ואדיבים כשאתם מציבים גבולות.

3. הקשבה פעילה ולא שיפוטית

התמקדו בהבנת החוויה של האחר מבלי לנסות לתקן או לשפוט.

הקשבה פעילה פירושה להקשיב באמת, ללא הפרעות או ביקורת. שאלו שאלות פתוחות כדי להבין טוב יותר את נקודת המבט של האחר.

דוגמה: במקום להגיד "אתה צריך לעשות ככה וככה," אמרו "זה נשמע ממש קשה, איך אתה מרגיש לגבי זה?"

טיפ: שקפו את מה ששמעתם כדי לוודא שהבנתם נכון.

4. תזכורת לחמלה עצמית

זכרו שאתם לא יכולים לפתור את הבעיות של כולם.

חשוב לזכור שאתם לא אחראים על הרגשות של אחרים. אתם יכולים להיות שם בשבילם, אבל לא לקחת על עצמכם את הבעיות שלהם.

דוגמה: אם אתם מרגישים אשמים על שלא יכולתם לעזור יותר, הזכירו לעצמכם שעשיתם כמיטב יכולתכם ושהאדם השני אחראי על הפתרונות שלו.

טיפ: תרגלו טכניקות הרפיה כמו נשימות עמוקות ומדיטציה כדי להפחית מתח וחרדה.

איך יישמתי את השיטה בחיי

בעבר, הייתי מרגישה חובה לעזור לכל מי שפונה אליי, ללא קשר לכמה אנרגיה זה דרש ממני. זה הוביל לשחיקה רגשית ולתחושה שאני לא מצליחה לדאוג לעצמי. אחרי שקראתי את "אומץ להיות לא מושלם," החלטתי להתחיל ליישם את עקרון האמפתיה הגבולית.

התחלתי להציב גבולות ברורים יותר, ולהיות מודעת לרגשות שלי. למשל, חברה קרובה עברה תקופה קשה אחרי פרידה. בעבר, הייתי מקדישה לה שעות בטלפון, מנסה לפתור את הבעיות שלה, ולפעמים מרגישה מרוקנת. הפעם, קבעתי איתה שיחה של שעה, בה הקשבתי לה בתשומת לב, אבל גם הזכרתי לעצמי שאני לא יכולה לפתור את הבעיות שלה. בסוף השיחה, הרגשתי הרבה יותר אנרגטית ומסופקת, כי ידעתי שהייתי שם בשבילה מבלי לשכוח את עצמי.

> טיפ ייחודי שלמדתי: תזכרו שהצבת גבולות היא לא אגואיזם, אלא ביטוי של חמלה עצמית.

3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן

  • במקום לספוג את הרגשות של האחר, נסו להפריד בין הרגשות שלכם לשלהם. אנשים עושים את הטעות הזו כי הם חושבים שאמפתיה פירושה להרגיש בדיוק מה שהאחר מרגיש. הפתרון הוא להזכיר לעצמכם שאתם לא אחראים על הרגשות של האחר, ושאפשר להיות אמפתיים מבלי להרגיש את הכאב שלהם.
  • במקום להציע עצות מיד, נסו להקשיב באמת. אנשים עושים את הטעות הזו כי הם רוצים לעזור, אבל לעיתים קרובות, אנשים רק צריכים מישהו שיקשיב להם. הפתרון הוא לשאול את האדם השני מה הוא צריך: האם הוא רוצה עצה, או רק אוזן קשבת?
  • במקום להרגיש אשמה על הצבת גבולות, נסו לזכור שזה מגן על הבריאות הנפשית שלכם. אנשים עושים את הטעות הזו כי הם מפחדים לפגוע באחרים. הפתרון הוא לזכור שהצבת גבולות היא לא אגואיזם, אלא צורך בסיסי. אם אתם לא דואגים לעצמכם, לא תוכלו לדאוג לאחרים.

המילה האחרונה: התחילו היום

אמפתיה גבולית היא המפתח לאותנטיות ולחיים מלאים. היא מאפשרת לנו להיות שם בשביל אחרים מבלי לאבד את עצמנו. אפילו יישום של 10% מהשיטה יכול להוביל ליחסים בריאים יותר, לחוסן רגשי ולתחושה כללית של רווחה. איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום כדי להתחיל לתרגל אמפתיה גבולית?

שאלות נפוצות

  • מה לעשות אם אני מרגיש אשם על כך שאני לא יכול לעזור יותר? זכרו שעשיתם כמיטב יכולתכם ושהאדם השני אחראי על הפתרונות שלו. תרגלו חמלה עצמית.
  • איך אני יכול להציב גבולות בלי לפגוע באחרים? היו ישירים ואדיבים. הסבירו את הצורך שלכם בצורה ברורה ועדינה.
  • מה אם מישהו כועס עליי כשאני מציב גבול? זכרו שאתם לא אחראים על הרגשות של האחר. שמרו על הגבול שלכם ותנו לאדם השני לעבד את הרגשות שלו.
  • איפה אפשר ללמוד עוד על הנושא? הספר "אומץ להיות לא מושלם" של ברנה בראון הוא מקור מצוין. בנוסף, אתרים כמו Psychology Today מציעים מאמרים רבים על אמפתיה וגבולות.

ד"ר איתי שגב

ד"ר איתי שגב משלב בין עבודת מחקר אקדמית במעבדה לחקר המוח לבין יכולת נגישה להסביר מושגים מורכבים. במאמריו המקצועיים ובהרצאותיו בקהילה, הוא מצליח לגשר על הפער בין המדע העדכני לבין יישומים יומיומיים. לאחרונה פרסם את הספרון "צעדים קטנים, מוח גדול" שזכה להתעניינות בקהילה המקצועית. אנחנו שמחים שבחר לשתף את הידע שלו במדור הקבוע שלנו.