היו רגעים בחיים שבהם הרגשתי תקוע, כאילו אני מנגן תקליט שבור. ניסיתי להסביר את עצמי, אבל הצד השני לא הקשיב, או גרוע מכך, שמע משהו שונה לחלוטין ממה שהתכוונתי. ויכוחים בעבודה, חילוקי דעות עם בן/בת זוג, ניסיונות כושלים ליישב סכסוכים משפחתיים – כל אלה השאירו אותי מתוסכל, מותש ועם תחושה שהקשר רק הלך והתרופף. חיפשתי דרך אחרת, דרך לתקשר בצורה אפקטיבית יותר, גם בסיטואציות הכי מתוחות. הייתי זקוק למשהו שיעזור לי לראות את התמונה הגדולה, להבין את נקודת המבט של הצד השני, ולמצוא מכנה משותף.
כשנתקלתי בספר "השיחה הקשה" של דאגלס סטון, גיליתי מודל פשוט אך עוצמתי שממש שינה את הגישה שלי לשיחות מורכבות – מודל "שלושת הסיפורים". הספר מציע תבנית חשיבה חדשה על תקשורת שמסייעת לנו לצאת מהמעגל הסגור של האשמות והצדקות, ולנהל דיאלוג בונה ומועיל.
התובנה המשנה-חיים מ"השיחה הקשה"
העיקרון המרכזי הוא: בכל שיחה קשה, למעשה מתקיימים שלושה סיפורים שונים – הסיפור שלך, הסיפור שלהם והסיפור השלישי, המשותף.
במקום להילחם על "האמת", מטרתנו היא לזהות את שלושת הסיפורים, להבין את הלגיטימיות של כל אחד מהם, ולנסות לבנות גשר בין הנרטיבים השונים.
> "הבעיה היא לא שאנחנו מחליפים עובדות. אנחנו מחליפים סיפורים. הסיפור שלי, על מה שקרה ומה זה אומר, שונה מהסיפור שלך." - דאגלס סטון, "השיחה הקשה"
הרעיון הזה עובד מכיוון שהוא מתבסס על הבנה בסיסית של הפסיכולוגיה האנושית. אנחנו נוטים לראות את העולם מנקודת המבט שלנו בלבד, מושפעים מהרגשות, האמונות והחוויות האישיות שלנו. כשאנחנו נכנסים לשיחה מתוך עמדה מגונת, אנחנו לא באמת מקשיבים לצד השני, אלא רק מחכים לתורנו לדבר. מודל שלושת הסיפורים מאפשר לנו להשהות את השיפוט, לגלות אמפתיה ולמצוא פתרונות יצירתיים.
תארו לעצמכם שני אנשים עומדים משני צדדים של גבעה. אחד רואה את הנוף המרהיב שממול, והשני רואה את השביל המתפתל שמאחוריו. שניהם צודקים, אבל הם רואים דברים שונים. כדי להבין זה את זה, הם צריכים לרדת מהגבעה ולראות את התמונה המלאה.
מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי
הנה ארבעה צעדים פרקטיים שיעזרו לכם ליישם את מודל שלושת הסיפורים בשיחות הקשות הבאות שלכם:
1. זהו את הסיפור שלכם
תיאור הפעולה: עצרו רגע ושאלו את עצמכם – מה הסיפור שאני מספר לעצמי על הסיטואציה הזו?
הסבר: מהן העובדות שאני רואה, הרגשות שאני מרגיש, והמסקנות שאני מסיק? היו כנים עם עצמכם לגבי הצרכים, הפחדים והערכים שלכם.
דוגמה קונקרטית: "אני מרגיש שאני תמיד זה שצריך להתפשר, וזה לא הוגן."
טיפ מעשי: כתבו את הסיפור שלכם על דף נייר כדי לקבל פרספקטיבה ברורה יותר.
2. נסו להבין את הסיפור שלהם
תיאור הפעולה: הקשיבו באמת לצד השני, בלי לשפוט או להפריע.
הסבר: נסו להיכנס לנעליים שלהם ולראות את הסיטואציה מנקודת המבט שלהם. מה הם מרגישים, מה הם חושבים, מה חשוב להם?
דוגמה קונקרטית: "אולי הם מרגישים שהם לא מוערכים מספיק, ושהם צריכים להילחם על המקום שלהם."
טיפ מעשי: שאלו שאלות פתוחות כמו "מה גורם לך להרגיש ככה?" או "תוכל להסביר לי יותר?".
3. בנו את הסיפור השלישי
תיאור הפעולה: חפשו נקודות מבט אובייקטיביות וגורמים חיצוניים שמשפיעים על השיחה.
הסבר: מהן הנורמות החברתיות, הציפיות התרבותיות, או האילוצים הארגוניים שמשחקים תפקיד? האם יש גורמים נוספים שלא לקחתם בחשבון?
דוגמה קונקרטית: "אולי יש לחץ כספי על שני הצדדים שגורם למתח."
טיפ מעשי: התייעצו עם חבר או קולגה ניטרלי כדי לקבל נקודת מבט נוספת.
4. דברו על הסיפורים
תיאור הפעולה: שתפו את הסיפורים שלכם בצורה מכבדת, ואל תנסו לנצח בוויכוח.
הסבר: הכירו בכך שלכל אחד יש את הפרספקטיבה שלו, ואפשרו מרחב לשיחה פתוחה וכנה. התמקדו במציאת פתרונות משותפים שמכבדים את הצרכים של שני הצדדים.
דוגמה קונקרטית: "אני מבין שאתה מרגיש ככה, ואני מרגיש אחרת. בוא ננסה למצוא פתרון שיעבוד לשנינו."
טיפ מעשי: השתמשו בשפת גוף פתוחה, שמרו על קשר עין, והקשיבו באופן פעיל.
איך יישמתי את השיטה בחיי
בעבודה, התמודדתי עם קולגה שהיה קשה מאוד לעבוד איתו. הוא תמיד היה ביקורתי, לא הסכים להתפשר, וגרם לי להרגיש שאני לא מספיק טוב. ניסיתי לדבר איתו כמה פעמים, אבל זה תמיד הסתיים בוויכוחים סוערים.
כשקראתי את "השיחה הקשה", החלטתי לנסות את מודל שלושת הסיפורים. בהתחלה התקשיתי להבין את נקודת המבט שלו, אבל התאמצתי להקשיב לו באמת. גיליתי שהוא מרגיש מאוד לא בטוח בעבודה שלו, ושהוא מפחד לאבד את מקומו. הבנתי שהביקורת שלו היא בעצם דרך להגן על עצמו.
לאחר שגיליתי את הסיפור שלו, גיליתי שגם לי יש חלק ביצירת המצב. התחלתי לשאול שאלות ולנסות להבין כיצד אני יכול לעזור לו להרגיש יותר בנוח.
בפגישה הבאה שלנו, שיתפתי אותו בסיפור שלי, והסברתי לו שאני מעריך את הניסיון שלו ואת התרומה שלו לצוות. הצעתי לו לשתף פעולה בפרויקט חדש, ונתתי לו את המקום להוביל. להפתעתי, הוא הגיב בצורה מאוד חיובית. הוא הפך להיות יותר רגוע, יותר שיתופי, והתחלנו לבנות מערכת יחסים טובה יותר.
3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
- טעות נפוצה: לחשוב שאתם צודקים והצד השני טועה.
* במקום להתווכח על "האמת", נסו להבין את הפרספקטיבה של הצד השני. אנשים נוטים לעשות זאת משום שהם מאמינים בצדקתם המוחלטת, ואדישים לרגשות או נסיבות אחרות.
* פתרון: זכרו שלכל אחד יש את הסיפור שלו, ואף אחד לא מחזיק במונופול על האמת.
- טעות נפוצה: להגיב מתוך כעס או תסכול.
* במקום להגיב באימפולסיביות, קחו רגע לנשום ולהירגע. אנשים עושים זאת כי קשה להם להתמודד עם רגשות קשים.
* פתרון: תרגלו טכניקות הרגעה כמו נשימות עמוקות או מדיטציה.
- טעות נפוצה: להימנע משיחות קשות.
* במקום להתחמק מהנושא, קבעו זמן ומקום מתאימים לשיחה. אנשים עושים זאת משום שהם מפחדים מהעימות או מהתוצאות שלו.
* פתרון: זכרו שהימנעות רק מחמירה את המצב, ושהשיחה היא הזדמנות לצמיחה ולשיפור היחסים.
המילה האחרונה: התחילו היום
מודל שלושת הסיפורים מ"השיחה הקשה" מציע כלי עוצמתי לשיפור התקשורת ולפתרון קונפליקטים. אפילו יישום של 10% מהשיטה יכול להוביל לשיפור משמעותי ביחסים שלכם, בעבודה ובחיים האישיים. איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום כדי להתחיל לבנות גשרים במקום חומות?
שאלות נפוצות
- מה עושים אם הצד השני מסרב להקשיב?
התחילו בהקשבה פעילה מצידכם, ונסו ליצור אווירה של אמון וכבוד.
- איך אפשר להישאר רגועים בשיחה טעונה?
תרגלו טכניקות הרגעה כמו נשימות עמוקות או מיינדפולנס.
- האם המודל הזה מתאים לכל סוגי השיחות הקשות?
הוא יעיל ברוב המקרים, אך ייתכנו מקרים קיצוניים הדורשים התערבות חיצונית.
אבי לוי, יועץ תקשורת ומגשר מוסמך. אני מאמין שתקשורת טובה היא המפתח ליחסים בריאים ומספקים.
