אני זוכר את עצמי עומד מול תלמידים עצבניים, מתוסכלים, חלקם ממש כועסים. כמרצה צעיר, הרגשתי שאני טוב בהעברת חומר, אבל ניהול הכיתה היה אתגר מתמיד. ניסיתי הכל: סמכותיות, הומור, אפילו קצת תחנונים. שום דבר לא עבד לאורך זמן. המתח היה בלתי נסבל, והשיעורים הפכו למלחמת התשה. חיפשתי נואשות דרך לתקשר איתם, לא רק כמרצה אלא כאדם. רציתי להבין מה מניע אותם, מה הצורך הלא מסופק שגורם להם להתנהג בצורה הזו. הרגשתי תקוע.
אז נתקלתי בספר "דרכי תקשורת / תקשורת מקרבת" מאת מרשל רוזנברג. גיליתי בו פתרון פשוט אך עוצמתי: כל מעשה מבטא צורך. זה שינה את הכל. התחלתי להקשיב אחרת, לחפש את הצורך שמאחורי התגובה, והמערכת יחסים שלי עם התלמידים (ועם אנשים בכלל) השתנתה מקצה לקצה. תקשורת מקרבת הפכה לכלי מרכזי בחיי.
התובנה המשנה-חיים מ"דרכי תקשורת / תקשורת מקרבת"
העיקרון המרכזי בספר הוא: מאחורי כל פעולה, גם כזו שנראית שלילית או תוקפנית, מסתתר צורך אנושי בסיסי.
הכוונה היא שלעיתים קרובות אנחנו מגיבים מתוך תסכול, כעס או פחד, אבל השורש של הרגשות האלה הוא צורך לא מסופק – צורך כמו ביטחון, שייכות, הערכה או אוטונומיה. כשאנחנו מצליחים לזהות את הצורך הזה, אנחנו יכולים לתקשר בצורה יעילה יותר ולהגיע להבנה הדדית.
> "הכללתי בשיטתי את ההנחה שכולנו חולקים את אותם צרכים אנושיים בסיסיים." - מרשל רוזנברג, "דרכי תקשורת / תקשורת מקרבת"
הרעיון הזה עובד מכיוון שהוא מבוסס על ההנחה שיש לנו יותר במשותף מאשר שונה. פסיכולוגים כמו אברהם מאסלו הראו שהצרכים שלנו מאורגנים בהיררכיה, ושהסיפוק שלהם חיוני לרווחה הנפשית שלנו. דמיינו את זה כמו עץ: הענפים הם הפעולות והמילים שלנו, אבל השורשים הם הצרכים הבסיסיים שמזינים אותם. כדי לטפל בעץ, אנחנו צריכים להשקות את השורשים, לא רק לקצץ את הענפים.
מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי
הנה ארבעה צעדים מעשיים שיעזרו לכם ליישם את עקרונות התקשורת המקרבת בחייכם:
1. עצרו ותנשמו:
לפני שאתם מגיבים באופן אוטומטי, קחו רגע לעצור ולנשום עמוק. זה יאפשר לכם להתרחק מהרגש הראשוני ולהתמקד במה שקורה באמת.
לדוגמה, אם מישהו אומר משהו פוגע, עצרו רגע לפני שתגיבו בכעס.
טיפ: ספרו עד שלוש בלב לפני שאתם מגיבים.
2. זהו את הרגש שלכם:
נסו לזהות את הרגש שאתם חווים ברגע זה. האם אתם כועסים, עצובים, מתוסכלים? זיהוי הרגש הוא הצעד הראשון להבנת הצורך הלא מסופק שלכם.
לדוגמה, אם אתם מרגישים כעס, שאלו את עצמכם: "מה גרם לי להרגיש ככה?"
טיפ: כתבו את הרגשות שלכם ביומן כדי להגביר את המודעות.
3. חפשו את הצורך:
שאלו את עצמכם: איזה צורך לא מסופק עומד מאחורי הרגש הזה? האם זה צורך בביטחון, בהערכה, בשייכות?
לדוגמה, אם אתם מרגישים מתוסכלים כי הבוס שלכם לא מקשיב לכם, הצורך שלכם בהערכה או בהבנה אולי לא מסופק.
טיפ: השתמשו ברשימת צרכים כדי לעזור לכם לזהות את הצורך הלא מסופק (אפשר למצוא רשימות כאלה באינטרנט).
4. הביעו את הצורך שלכם בצורה ברורה:
במקום להאשים או לתקוף, הביעו את הצורך שלכם בצורה ברורה וישירה. השתמשו במשפטי "אני מרגיש..." ו"אני צריך...".
לדוגמה, במקום להגיד "אתה תמיד מתעלם ממני!", נסו להגיד "אני מרגיש לא מוערך כשאני לא מקבל תגובה להצעות שלי. אני צריך להרגיש שדעתי חשובה."
טיפ: תרגלו את המשפטים האלה מול מראה כדי להרגיש יותר בנוח.
איך יישמתי את השיטה בחיי
כאמור, בתחילת דרכי כמרצה, התקשיתי מאוד עם תלמידים "בעייתיים". הייתי מגיב בכעס או בתסכול להתנהגויות שלהם, מה שהחמיר את המצב. לאחר שלמדתי את עקרונות התקשורת המקרבת, התחלתי להקשיב להם אחרת. גיליתי שלעיתים קרובות ההתנהגות ה"בעייתית" נבעה מצורך בתשומת לב, בהבנה או בתחושת מסוגלות.
לדוגמה, היה תלמיד אחד שהיה מפריע כל הזמן בשיעור. במקום לכעוס עליו, ניגשתי אליו אחרי השיעור ושאלתי אותו מה קורה. הוא סיפר לי שהוא מרגיש שהוא לא מבין את החומר ושהוא מפחד להישאר מאחור. הבנתי שהצורך שלו הוא ביטחון עצמי וידע. התחלתי להקדיש לו יותר תשומת לב אישית, לעזור לו להבין את החומר ולתת לו משימות קטנות שיגבירו את הביטחון שלו. בהדרגה, ההתנהגות שלו השתנתה, והוא הפך לתלמיד פעיל ותורם.
טיפ שלמדתי: הקשבה אמיתית היא לא רק לשמוע את המילים, אלא לנסות להבין את העולם הפנימי של האדם שמולך.
3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
יישום תקשורת מקרבת יכול להיות מאתגר. הנה שלוש טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן:
1. במקום להאשים את עצמכם או אחרים, נסו להתמקד בצרכים. אנשים נוטים להאשים כאשר הם מרגישים מאוימים או פגיעים. ההאשמה רק מחריפה את המצב. במקום זאת, נסו לזהות את הצרכים הלא מסופקים שלכם ושל האחר.
2. במקום לצפות לשינוי מיידי, נסו להיות סבלניים ומתמידים. שינוי לוקח זמן, במיוחד כאשר מדובר בדפוסי התנהגות מושרשים. היו סבלניים עם עצמכם ועם אחרים, ותזכרו שמדובר בתהליך.
3. במקום להשתמש בתקשורת מקרבת ככלי מניפולטיבי, נסו להיות אותנטיים. תקשורת מקרבת עובדת רק כאשר היא מגיעה ממקום אמיתי ואמפתי. אם אתם משתמשים בה רק כדי לקבל משהו, אנשים ירגישו את זה, והיא לא תעבוד.
המילה האחרונה: התחילו היום
תקשורת מקרבת היא דרך עוצמתית לשפר את מערכות היחסים שלכם, להפחית קונפליקטים ולהגביר את האמפתיה. אפילו יישום של 10% מהשיטה יכול להוביל לשינוי משמעותי באיכות החיים שלכם.
איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום כדי להתחיל לתקשר בצורה מקרבת יותר?
שאלות נפוצות
1. מה עושים אם הצד השני לא מוכן להקשיב?
* נסו ליצור סביבה בטוחה ולא מאיימת. הראו אמפתיה והכרה ברגשות שלהם. אם הם עדיין לא מוכנים להקשיב, תנו להם זמן וחזרו אליהם מאוחר יותר.
2. האם תקשורת מקרבת עובדת בכל מצב?
* לא תמיד. במצבים של אלימות או סכנה פיזית, הבטיחות שלכם צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. עם זאת, גם במצבים קשים, ניסיון לתקשר בצורה מקרבת יכול להפחית את המתח ולהגביר את הסיכוי לפתרון.
3. איפה אפשר ללמוד עוד על תקשורת מקרבת?
* ישנם קורסים, סדנאות וספרים רבים על הנושא. הספר "דרכי תקשורת / תקשורת מקרבת" הוא מקום מצוין להתחיל בו. אתרים כמו אתר המרכז לתקשורת לא אלימה (CNVC) מציעים משאבים רבים.
מאמר זה נכתב על ידי יובל שרון, מרצה ויועץ בתחום התקשורת הבין-אישית, עם ניסיון רב בהנחיית סדנאות ובהטמעת עקרונות התקשורת המקרבת בארגונים ובקהילות.
