אני זוכר היטב את הפעם הראשונה שבה הבנתי עד כמה השפה שלנו, לעיתים מבלי משים, יכולה להיות פוגענית. זה קרה במהלך ויכוח סוער עם חבר טוב. האשמנו אחד את השני, הטחנו מילים קשות, ופגענו אחד בשני עמוקות. הכאב היה עצום, והתקשורת בינינו נותקה כמעט לחלוטין. האם אי פעם הרגשתם כך, כאילו מילים הן כלי נשק? כאילו האופן שבו אנחנו מתקשרים רק מחמיר את המצב?
כמהתי לפתרון, לכלי שיעזור לי לתקשר בצורה יעילה יותר, כזו שתבנה גשרים ולא חומות. ואז נתקלתי בספר פורץ הדרך "תקשורת לא אלימה" של מרשל רוזנברג. הספר הזה הציע לי גישה חדשה לחלוטין לתקשורת, גישה המבוססת על אמפתיה, כנות וחיבור עמוק לצרכים שלנו ושל האחר. זה היה מפנה משמעותי עבורי, והוא יכול להיות כזה גם עבורכם.
התובנה המשנה-חיים מ"תקשורת לא אלימה"
העיקרון המרכזי שטמון בלב הגישה של רוזנברג הוא פשוט: התמקדות בצרכים ולא בשיפוטים.
במקום לשפוט או להאשים, אנחנו לומדים לזהות את הצרכים האוניברסליים שלנו ושל האחר, ולהביע אותם בצורה ברורה ואחראית. במקום לתקוף, אנחנו בונים גשרים של הבנה ואמפתיה.
"בין אם אנו מדברים באלימות או מקשיבים לה, בין אם אנו מאשימים אחרים או את עצמנו, בין אם אנו מתווכחים, אנו נוטים להתמקד במה שאינו בסדר אצל האדם האחר או אצלנו. צורת חשיבה זו מחסמת אותנו מפני החמלה. כשאנו שופטים אחרים, אנו נוטים שלא לראות את האנושיות שבהם." - מרשל רוזנברג, "תקשורת לא אלימה"
הרעיון הזה עובד מכיוון שהוא מבוסס על הבנה פסיכולוגית עמוקה: צרכים הם הכוח המניע את ההתנהגות שלנו. כשאנחנו מבינים את הצרכים העומדים מאחורי התנהגות מסוימת, קל לנו יותר להתחבר לאדם השני ולמצוא פתרונות מועילים. דמיינו את זה כמו פנס המאיר על שורש הבעיה, במקום להכות על העלים.
מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי
הנה 4 צעדים קלים ליישום שיעזרו לכם להטמיע את עקרונות תקשורת לא אלימה בחייכם כבר היום:
צעד 1: תצפית נקייה משיפוט
תארו את המצב באופן אובייקטיבי, ללא פרשנות או ביקורת.
במקום לומר "אתה תמיד מאחר!", נסו לומר "שמתי לב שאיחרת לפגישות האחרונות שלנו." הימנעו ממילים כמו "תמיד", "אף פעם", "אמור", "צריך".
דוגמה: במקום "הוא מעצבן אותי", אמרו "הוא הרים את קולו בדיון האחרון".
טיפ: שאלו את עצמכם: "האם מישהו אחר שהיה נוכח היה מתאר את המצב באותו אופן?"
צעד 2: זיהוי רגשות
זהו את הרגשות שלכם (או של האחר) בתגובה לתצפית.
היו כנים לגבי מה שאתם מרגישים - עצב, כעס, פחד, שמחה, הקלה. שימו לב להבדל בין רגש למחשבה. "אני מרגיש שאני לא מוערך" היא מחשבה, לא רגש.
דוגמה: במקום "אני מרגיש שמנצלים אותי", אמרו "אני מרגיש כעוס ומתוסכל".
טיפ: השתמשו במילים המתארות רגשות באופן מדויק ככל האפשר.
צעד 3: זיהוי צרכים
זהו את הצרכים שלא נענו (או של האחר) שהובילו לרגשות האלה.
צרכים הם אוניברסליים - ביטחון, הערכה, חופש, שייכות, הבנה, אוטונומיה, משמעות. כשאנחנו יודעים מה אנחנו צריכים, קל לנו יותר לבקש את זה.
דוגמה: "אני כועס כי אני זקוק ליותר כבוד והערכה בעבודה".
טיפ: זכרו שצרכים הם חיוביים ומקדמים חיים.
צעד 4: בקשה ברורה ומעשית
בקשו משהו ספציפי, ברור ומעשי שיעזור לכם למלא את הצרכים שלכם.
היו ברורים לגבי מה שאתם רוצים, והימנעו מבקשות מעורפלות. בקשה צריכה להיות ניתנת לביצוע.
דוגמה: "אני מבקש שבעתיד, לפני שאתה מעביר ביקורת על העבודה שלי, תבקש ממני להסביר את עצמי".
טיפ: בדקו שהבקשה שלכם לא דורשת מהאחר לעשות משהו שהוא לא רוצה לעשות.
איך יישמתי את השיטה בחיי
ניסיתי את הגישה הזו עם הבן שלי, שהיה מתקשה להכין שיעורי בית. לפני שלמדתי על תקשורת לא אלימה, הייתי נוזף בו ומאיץ בו. זה רק גרם לו להתנגד יותר.
אחרי שלמדתי את השיטה, התחלתי אחרת. אמרתי לו: "שמתי לב שאתה מתקשה להכין את שיעורי הבית (תצפית). אני רואה שאתה מתוסכל (רגש). אני מבין שאתה צריך קצת יותר חופש לבחור מה לעשות בזמן הפנוי שלך (צורך). האם תהיה מוכן להקדיש חצי שעה לשיעורי בית אחרי שעה של משחק?" (בקשה). להפתעתי, הוא הסכים!
טיפ ייחודי שלמדתי: אל תפחדו להיות פגיעים. כנות לגבי הרגשות והצרכים שלכם מעודדת אמפתיה מצד האחר.
בהתחלה התקשיתי לזהות את הצרכים שלי. אבל ככל שהתאמנתי יותר, זה נהיה לי קל יותר.
3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
הנה 3 טעויות נפוצות שאנשים עושים כשהם מנסים ליישם את תקשורת לא אלימה:
1. במקום להביע רגשות, מביעים מחשבות. אנשים אומרים "אני מרגיש שמזלזלים בי" במקום "אני מרגיש כעוס או עצוב." נסו להתרכז בתיאור הרגש עצמו. לרוב טעות זו נעשית כתוצאה מחוסר מודעות עצמית.
2. במקום לבקש, דורשים. אנשים מנסים לגרום לאחר לעשות משהו בניגוד לרצונו. נסו לבקש בקשה שמכבדת את האוטונומיה של האחר. דרישה מעוררת התנגדות, בעוד שבקשה מזמינה שיתוף פעולה.
3. מתמקדים במה שאחרים עושים "לא בסדר" במקום בצרכים שלכם. אנשים מאשימים ומבקרים במקום להביע את הצרכים שלהם בצורה ברורה. נסו להתמקד בצרכים שלכם ולבקש את מה שאתם צריכים כדי למלא אותם. קל יותר להקשיב כשאנחנו לא מרגישים מותקפים.
המילה האחרונה: התחילו היום
תקשורת לא אלימה היא כלי רב עוצמה שיכול לשפר את היחסים שלכם, להפחית קונפליקטים ולהגביר את השלום הפנימי שלכם. אפילו יישום של 10% מהשיטה יכול להוביל לשיפור ניכר באיכות החיים שלכם.
איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום כדי להתחיל לתקשר בצורה מודעת יותר?
שאלות נפוצות
שאלה: איך אני יכול להשתמש בתקשורת לא אלימה כשמישהו כועס עלי?
תשובה: נסו להקשיב באמפתיה. שאלו את האדם השני מה הוא מרגיש ומה הוא צריך. נסו לא לקחת את הדברים באופן אישי. קראו עוד על הקשבה אמפתית.
שאלה: מה לעשות אם אני מתקשה לזהות את הצרכים שלי?
תשובה: התחילו ברשימה של רגשות. שאלו את עצמכם: "מה אני צריך כדי להרגיש אחרת?" קיימים משאבים רבים באינטרנט וסדנאות שניתן להשתתף בהן.
שאלה: האם תקשורת לא אלימה עובדת עם כל אחד?
תשובה: לא תמיד, אבל שווה לנסות. התמקדו בשליטה על התגובות שלכם, גם אם האחר לא משתף פעולה. הגישה הזו דורשת תרגול וסבלנות.
