האם אי פעם מצאתם את עצמכם מקבלים החלטה מהירה שנראתה הגיונית באותו רגע, אך בדיעבד התבררה כטעות יקרה? כולנו חווינו את התחושה הזו - בין אם זה בהשקעה מפוקפקת, בהתחייבות פזיזה או בבחירה צרכנית לא מוצלחת. לעיתים קרובות, אנחנו משוכנעים שההחלטה שלנו מבוססת על היגיון וניתוח מעמיק, אבל האמת היא שהמוח שלנו פועל בדרכים מתוחכמות (ולפעמים מטעות), שמכתיבות את הבחירות שלנו בלי שנשים לב. התסכול הזה, הכאב של להבין בדיעבד שנפלנו קורבן להטיות קוגניטיביות, הוא אוניברסלי.
כשנתקלתי בספר "לחשוב מהר, לחשוב לאט" של דניאל כהנמן, גיליתי פתרון פשוט אך עוצמתי לאתגר הזה: הבנה מעמיקה של הדרך בה המוח שלנו עובד והימנעות מ"הטיית זמינות". הספר חשף בפניי עולם שלם של הטיות קוגניטיביות שמעצבות את המחשבות וההחלטות שלנו, ולמדתי כלים קונקרטיים להתמודד איתן. מילת המפתח כאן היא מודעות – מודעות להטיות הללו היא הצעד הראשון לקבלת החלטות מושכלות יותר.
התובנה המשנה-חיים מ"לחשוב מהר, לחשוב לאט"
הטיית זמינות: הסתמכות יתר על מידע זמין ונגיש במקום לחפש נתונים רלוונטיים.
במילים פשוטות, הטיית זמינות אומרת שאנחנו נוטים לשפוט את ההסתברות של אירוע מסוים על פי כמה קל לנו להיזכר בדוגמאות שלו. אם שמענו לאחרונה על תאונת דרכים קטלנית, נחשוב שהנסיעה ברכב מסוכנת יותר ממה שהיא באמת. המוח שלנו מחפש קיצורי דרך, ולכן הוא מסתמך על מה שזמין וטרי בזיכרון, במקום לחפש נתונים סטטיסטיים אובייקטיביים.
> "קלות השליפה היא רמז. אם אתם שולפים רעיונות מסוימים מן הזיכרון ביתר קלות מרעיונות אחרים, אתם נוטים להסיק שרעיונות אלה שכיחים יותר." - דניאל כהנמן, "לחשוב מהר, לחשוב לאט"
למה זה קורה? המוח שלנו מתוכנת לחסוך באנרגיה. חיפוש נתונים מקיף דורש מאמץ, בעוד שהסתמכות על דוגמאות זמינות היא מהירה וקלה. אפשר לדמות את זה למכולת קטנה ליד הבית לעומת סופרמרקט גדול ומרוחק. המכולת נגישה יותר, אבל הסופרמרקט מציע מבחר גדול יותר ומחירים טובים יותר. אם נסתמך רק על המכולת, נפסיד מידע חשוב.
מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי
כדי לנצח את הטיית הזמינות, צריך להיות אקטיביים ולחפש מידע רלוונטי באופן מודע. הנה 4 צעדים שתוכלו להתחיל ליישם כבר היום:
1. זהו את ההטיה
שימו לב מתי אתם מקבלים החלטה על סמך מידע שקל לכם לשלוף מהזיכרון. שאלו את עצמכם: האם אני שופט את המצב הזה בצורה אובייקטיבית, או שאני מושפע מאירוע שקרה לאחרונה או מסיפור ששמעתי?
דוגמה: אתם שוקלים לקנות רכב חשמלי אחרי ששמעתם הרבה על הבעיות של סוללות ברכבים כאלה. עצרו רגע ושאלו את עצמכם: האם שמעתם על הבעיות האלה ממקור מהימן או רק מכותרות סנסציוניות?*
טיפ: שמרו לעצמכם רשימה של הטיות קוגניטיביות נפוצות, כמו הטיית הזמינות, וחפשו אותן במצבים שונים בחייכם.
2. חפשו נתונים אובייקטיביים
אל תסתפקו בדוגמאות שצצות לכם בראש. גשו למקורות מידע אמינים כמו מחקרים, סטטיסטיקות ודוחות רשמיים.
דוגמה: במקום להסתמך על דעות של חברים, חפשו ביקורות מקצועיות ונתונים סטטיסטיים על אמינות רכבים חשמליים. בדקו מה אחוז התקלות בסוללות, ומה עלות התיקון הממוצע.
טיפ: השתמשו במנועי חיפוש מתקדמים ובמאגרי מידע אקדמיים כדי למצוא את המידע הרלוונטי.
3. אתגרו את ההנחות שלכם
שאלו את עצמכם: האם יש פרספקטיבות אחרות שאני לא לוקח בחשבון? האם יש גורמים שאני מתעלם מהם?
דוגמה: ייתכן שאתם חוששים להשקיע בשוק ההון אחרי תקופה של תנודתיות. עצרו רגע וחשבו: האם אתם מתעלמים מהפוטנציאל לרווחים לטווח ארוך? האם אתם שמים דגש יתר על הסיכונים לטווח קצר?*
טיפ: נסו לשוחח עם אנשים בעלי דעות שונות משלכם. שמיעת נקודות מבט אחרות יכולה לעזור לכם לראות את התמונה המלאה.
4. השתמשו ברשימות ובטבלאות
כדי לארגן את המידע ולמנוע הטיה, צרו רשימות של יתרונות וחסרונות, או טבלאות השוואה בין אפשרויות שונות.
דוגמה: אם אתם מתלבטים בין שתי הצעות עבודה, צרו טבלה עם קריטריונים כמו שכר, תנאים סוציאליים, אפשרויות קידום, מיקום וחיי חברה. תנו ניקוד לכל אפשרות על פי הקריטריונים האלה.
טיפ: חלקו את ההחלטה למרכיבים קטנים יותר. כך תוכלו לנתח כל מרכיב בנפרד ולהימנע מהטיה כללית.
איך יישמתי את השיטה בחיי
לפני כמה שנים, עמדתי בפני החלטה חשובה: לעזוב את עבודתי הנוכחית ולהצטרף לסטארט-אפ חדש. שמעתי הרבה סיפורים על סטארט-אפים שנכשלו, והייתי מודאג מהסיכון. בהתחלה התקשיתי עם הרעיון. החברים שלי הזהירו אותי, והרגשתי שאני עומד לקפוץ למים עמוקים בלי מצופים.
אבל אז נזכרתי ב"לחשוב מהר, לחשוב לאט". במקום להסתמך על הפחדים שלי ועל הדוגמאות השליליות שצפו במוחי, החלטתי לחפש מידע אובייקטיבי. חקרתי את הסטארט-אפ לעומק, דיברתי עם העובדים, ניתחתי את תוכנית העסקית ובדקתי את השוק. גיליתי שהחברה מציעה מוצר ייחודי עם פוטנציאל צמיחה משמעותי. בסופו של דבר, החלטתי לקחת את הסיכון, והיום אני שמח מאוד על כך.
טיפ: אל תפחדו לקחת סיכונים מחושבים. הטיית הזמינות עלולה לגרום לנו להעריך יתר על המידה את הסיכונים ולהפחית בערך את הפוטנציאל לרווחים.
3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
הטיית הזמינות עלולה להיות מלכודת קשה. הנה כמה טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן:
1. במקום להסתמך רק על דוגמאות אישיות, נסו לחפש נתונים סטטיסטיים. אנשים רבים נוטים להאמין יותר לסיפורים אישיים מאשר לנתונים סטטיסטיים. אבל סיפורים אישיים הם לעתים קרובות לא מייצגים.
2. במקום להתמקד בחדשות שליליות, נסו לחפש מידע מאוזן. התקשורת נוטה להדגיש חדשות שליליות, מה שיכול לגרום לנו להעריך יתר על המידה את הסיכונים.
3. במקום לקבל החלטות מהירות, נסו להקדיש זמן לחשיבה מעמיקה. החלטות מהירות הן לרוב קורבן להטיות קוגניטיביות. תנו לעצמכם זמן לעבד את המידע ולשקול את כל האפשרויות.
המילה האחרונה: התחילו היום
הטיית הזמינות היא אתגר אמיתי, אבל בעזרת מודעות ותרגול, אתם יכולים לנצח אותה. יישום של "לחשוב מהר, לחשוב לאט" ושימוש בכלים שהוצגו במאמר יכולים להוביל לקבלת החלטות מושכלות יותר, הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים. אפילו יישום של 10% מהשיטה יכול להוביל לשיפור ניכר באיכות ההחלטות שלכם.
איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום כדי להתחיל להימנע מהטיית הזמינות?
שאלות נפוצות
1. איך אני יכול לדעת אם אני נופל קורבן להטיית הזמינות?
שימו לב אם אתם מקבלים החלטה על סמך מידע שקל לכם לשלוף מהזיכרון, במקום לחפש נתונים אובייקטיביים. הציבו לעצמכם סימני שאלה - האם ההחלטה מבוססת על הגיון או רגש?
2. האם אפשר להיפטר לחלוטין מהטיית הזמינות?
לא, הטיית הזמינות היא חלק בלתי נפרד מהאופן שבו המוח שלנו עובד. אבל אפשר ללמוד לזהות אותה ולמזער את השפעתה על ההחלטות שלנו.
3. איפה אפשר למצוא מקורות מידע אמינים?
השתמשו במאגרי מידע אקדמיים, אתרי ממשלה, ארגונים בינלאומיים ומקורות חדשותיים מוכרים. בדקו את האמינות של המקור לפני שאתם מסתמכים עליו. אתר "גוגל סקולר" הוא מקום מצוין להתחיל בו.
הכותב הוא ד"ר איתי שגב, חוקר מוח ומומחה לפסיכולוגיה קוגניטיבית. בעל ניסיון רב בהעברת הרצאות וסדנאות בנושא קבלת החלטות.
