אני זוכרת את הפעם הראשונה שהרגשתי תקועה. תקועה בפרויקט בעבודה, תקועה בניסיון למצוא פתרון לבעיה משפחתית, פשוט תקועה. כאילו המוח שלי נעצר, והיצירתיות הפכה למילה גסה. זה תסכול שכולנו מכירים, נכון? התחושה הזו שהפתרון קיים איפשהו, אבל אנחנו פשוט לא מצליחים לראות אותו. חיפשתי נואשות דרך לשחרר את החשיבה שלי, להרחיב את האפשרויות, ולהחזיר את הניצוץ.
כשנתקלתי בספר "חשיבה מחוץ לקופסה" של אדוארד דה בונו, גיליתי פתרון פשוט אך עוצמתי: גישת הפשטות. חשיבה מחוץ לקופסה כבר לא נראתה כמשימה בלתי אפשרית, אלא כאוסף של צעדים קטנים ונגישים.
התובנה המשנה-חיים מ"חשיבה מחוץ לקופסה"
העיקרון המרכזי הוא: פירוק בעיות מורכבות לחלקים פשוטים וניהוליים.
נשמע פשוט, נכון? אבל הכוח האמיתי טמון ביישום. במקום להסתכל על הבעיה כמפלצת ענקית, אנחנו מפרקים אותה לאבני בניין קטנות. כל אבן כזו הופכת להיות אתגר שאפשר להתמודד איתו, לפתור אותו, ובעיקר – להבין אותו לעומק. כמו לבנות לגו – צעד אחר צעד, אנחנו מתקרבים לפתרון המלא.
"חלק גדול מהקושי שלנו בחשיבה נובע מכך שאנחנו מנסים לעשות יותר מדי בבת אחת." - אדוארד דה בונו, "חשיבה מחוץ לקופסה"
למה זה עובד? כי המוח שלנו אוהב פשטות. הוא מתקשה לעבד מידע רב מדי בבת אחת. גישת הפשטות מאפשרת לו להתמקד, לנתח, ולמצוא קשרים שלא היינו רואים אחרת. תחשבו על זה כמו ניקוי שולחן העבודה שלכם - ברגע שהבלגן נעלם, פתאום הכל נראה יותר ברור ומאורגן. כך גם החשיבה שלנו.
מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי
אז איך מתחילים ליישם את גישת הפשטות? הנה ארבעה צעדים פשוטים שתוכלו להתחיל איתם כבר היום:
1. הגדירו את הבעיה בצורה ברורה
- הפעולה: כתבו את הבעיה במשפט אחד קצר וברור.
- הסבר: זה נשמע מובן מאליו, אבל רובנו לא מקדישים מספיק זמן להגדרה מדויקת של הבעיה. הגדרה מטושטשת תוביל לפתרונות מטושטשים.
- דוגמה: במקום "אני לא מצליח להתקדם בקריירה", כתבו "אני לא מצליח לקבל קידום בעבודה".
- טיפ: השתמשו בשאלות "מי, מה, מתי, איפה, למה ואיך" כדי לחדד את ההגדרה.
2. חלקו את הבעיה לתתי-בעיות
- הפעולה: רשמו רשימה של כל המרכיבים הקטנים שמרכיבים את הבעיה הגדולה.
- הסבר: כל תת-בעיה היא כמו שלב בסולם – התמודדות עם כל שלב בנפרד תקל עליכם להגיע לפסגה.
- דוגמה: תת-בעיות עבור "אני לא מצליח לקבל קידום בעבודה" יכולות להיות: "אני לא מספיק טוב בראיונות", "אני לא בולט מספיק בעבודה", "אני לא מכיר את האנשים הנכונים".
- טיפ: אל תדאגו אם הרשימה נראית ארוכה – ככל שתפרטו יותר, כך יהיה לכם קל יותר לטפל בכל מרכיב בנפרד.
3. התמקדו בתת-בעיה אחת בכל פעם
- הפעולה: בחרו את תת-הבעיה הכי פשוטה או הכי דחופה והתמקדו בה בלבד.
- הסבר: ניסיון לפתור הכל בבת אחת יוביל לבלבול ותסכול. התמקדות מאפשרת לכם להשקיע את כל האנרגיה שלכם בפתרון נקודתי.
- דוגמה: אם החלטתם שהבעיה הכי דחופה היא "אני לא מספיק טוב בראיונות", התחילו להתכונן לראיונות, לתרגל תשובות, ולבקש משוב.
- טיפ: הגדירו זמן מוגבל לטיפול בכל תת-בעיה – זה יעזור לכם לשמור על מיקוד ולקדם את התהליך.
4. חברו את הפתרונות לתמונה הגדולה
- הפעולה: לאחר שפתרתם מספר תתי-בעיות, חזרו לבעיה המקורית ובדקו איך הפתרונות הקטנים מתחברים יחד.
- הסבר: לעיתים, הפתרון לבעיה הגדולה מתגלה כחיבור פשוט של הפתרונות הקטנים.
- דוגמה: לאחר שהשתפרתם בראיונות, התחלתם לבלוט בעבודה, והכרתם אנשים חדשים, ייתכן שתגלו שהקידום כבר ממש מעבר לפינה.
- טיפ: היו גמישים – לעיתים תצטרכו להתאים את הפתרונות הקטנים כדי שיתאימו לתמונה הגדולה.
איך יישמתי את השיטה בחיי
אני יכולה לספר לכם על הפעם שניסיתי להשיק קורס דיגיטלי חדש. הרעיון היה מעולה, אבל ככל שהתקדמתי, הרגשתי שאני טובעת בים של פרטים: בניית תוכנית לימודים, צילום סרטונים, שיווק, טכנולוגיה… זה היה מלחיץ.
אז נזכרתי ב"חשיבה מחוץ לקופסה" ויישמתי את גישת הפשטות. חילקתי את המשימה הענקית הזו למשימות קטנות: לכתוב תסריט לשיעור הראשון, לצלם את השיעור, לערוך אותו, וכו'. התמקדתי במשימה אחת בכל פעם, ופתאום הכל נראה אפשרי.
בהתחלה התקשיתי להאמין שזה יעבוד. הרגשתי שאני מבזבזת זמן על פירוק הבעיה במקום לצלול ישר לעבודה. אבל ברגע שהתחלתי ליישם את השיטה, גיליתי שההתמקדות מאפשרת לי לעבוד בצורה יעילה יותר, יצירתית יותר, ובעיקר – עם פחות לחץ.
טיפ שלמדתי: תמיד התחילו עם המשימה הקטנה ביותר – זה נותן תחושת הצלחה שמדרבנת להמשיך.
התוצאה? השקתי את הקורס בזמן, עם תוכן איכותי, ועם הרבה פחות כאב ראש. גישת הפשטות הפכה לכלי קבוע בארגז הכלים שלי.
3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
אמנם גישת הפשטות נראית פשוטה, אבל יש כמה טעויות נפוצות שיכולות להכשיל אותנו:
1. במקום להתחיל לפתור לפני שהגדרתם את הבעיה בצורה ברורה, נסו להקדיש זמן להבנת הבעיה לעומק. אנשים רבים ממהרים לפתרון מבלי להבין את הבעיה האמיתית, מה שמוביל לפתרונות לא יעילים.
2. במקום לנסות לטפל בכל תתי-הבעיות בבת אחת, נסו להתמקד בתת-בעיה אחת בכל פעם. ריבוי משימות מוביל לבלבול ותסכול, וירידה באיכות העבודה.
3. במקום להתייאש אם הפתרון לא מגיע מיד, נסו להיות סבלניים וגמישים. לעיתים, הפתרון דורש זמן ומאמץ, וייתכן שתצטרכו להתאים את הגישה שלכם תוך כדי תנועה.
המילה האחרונה: התחילו היום
גישת הפשטות מ"חשיבה מחוץ לקופסה" היא כלי עוצמתי לשחרור היצירתיות והתמודדות עם אתגרים מורכבים. אפילו יישום של 10% מהשיטה יכול להוביל לשיפור משמעותי ביכולת שלכם לפתור בעיות ולקבל החלטות.
איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום כדי לפשט את הבעיה שמטרידה אתכם?
שאלות נפוצות
1. מה עושים אם אני לא מצליח לחלק את הבעיה לתתי-בעיות?
* נסו לשאול את עצמכם שאלות כמו "מה גורם לי להרגיש תקוע?", "מה הכי מפחיד אותי בבעיה הזו?", או "מה אני צריך לדעת כדי לפתור את הבעיה?". השאלות הללו יעזרו לכם לזהות את המרכיבים הקטנים שמרכיבים את הבעיה הגדולה. מומלץ גם לקרוא על טכניקות של מיפוי חשיבה שיכולות לעזור בפירוק בעיות.
2. כמה זמן צריך להקדיש לכל תת-בעיה?
* זה תלוי במורכבות של תת-הבעיה ובזמינות שלכם. נסו להקדיש זמן מוגדר לכל תת-בעיה (לדוגמה, שעה או יום), ושימו לב להתקדמות שלכם. אם אתם מרגישים שאתם מתקדמים, המשיכו לעבוד על תת-הבעיה הזו. אם אתם מרגישים תקועים, עברו לתת-בעיה אחרת וחזרו אליה מאוחר יותר.
3. מה עושים אם אני מגלה שהפתרון לתת-בעיה אחת סותר את הפתרון לתת-בעיה אחרת?
* זה קורה! במקרה כזה, נסו לחפש פתרון יצירתי שמגשר בין שני הפתרונות הסותרים. אם זה לא אפשרי, תצטרכו לתעדף את אחת מתתי-הבעיות על פני האחרת. זכרו שהמטרה היא לפתור את הבעיה הגדולה, גם אם זה אומר לוותר על פתרון מושלם לאחת מתתי-הבעיות.
המוח שלך מסוגל ליותר ממה שאתה חושב!
רותם כהן, מומחית לפיתוח חשיבה יצירתית ושיפור מיומנויות למידה.
