להעז באופן נועז בעבודה: איך פגיעות יכולה להגביר את הפרודוקטיביות

A person sitting at a desk, looking thoughtful, with a book titled Daring Greatly nearby. The image represents vulnerability and courage in the workplace, linking to the core themes of the article.
איך ליישם את התובנות של ברנה בראון מ"להעז באופן נועז" כדי להגביר את הפרודוקטיביות האישית והצוותית, תוך כדי שמירה על אותנטיות ורווחה אישית.

כולנו מכירים את זה: יום עבודה עמוס, רשימת משימות אינסופית, והרגשה מתסכלת שאנחנו לא מספיקים כלום. אנחנו מנסים להיות יעילים, לדחוס עוד ועוד פעילויות, אבל בסוף היום אנחנו מותשים ותוהים אם באמת התקדמנו. האם יש דרך אחרת? דרך שבה נוכל להיות פרודוקטיביים יותר, אבל גם אותנטיים יותר, אנושיים יותר? כשאני ניהלתי צוותי פיתוח, הייתי שקוע בגיליונות אקסל, מעקב צמוד אחר יעדים, ולחץ בלתי פוסק לעמוד בלוחות זמנים. הרגשתי שאני מאבד את עצמי בתוך המרוץ הזה.

כשנתקלתי בספר "להעז באופן נועז" של ברנה בראון, גיליתי פתרון פשוט אך עוצמתי: פגיעות. הרעיון המרכזי בספר, שמאוד התחבר לי לשיטת "המינימום האפקטיבי" שאני מפתח, הוא שאומץ, יצירתיות, וחיבור אמיתי עם אנשים פורחים דווקא מתוך מקום של פגיעות, ולא למרות זאת. במאמר הזה, אסביר איך אפשר ליישם את התובנות של בראון כדי להגביר את הפרודוקטיביות האישית והצוותית, תוך כדי שמירה על אותנטיות ורווחה אישית.

## התובנה המשנה-חיים מ"להעז באופן נועז"

אומץ אמיתי טמון בפגיעות.

הספר "להעז באופן נועז" מציג את הפגיעות לא כחולשה, אלא ככוח. בראון טוענת שכדי להעז, ליצור, לחדש, ולהתחבר באמת, עלינו להיות מוכנים לחשוף את עצמנו, על כל החולשות והפחדים שלנו. זה אומר להיות פתוחים לביקורת, לקחת סיכונים, ולהודות כשאנחנו לא יודעים משהו.

> "פגיעות היא לא ניצחון או הפסד; זה האומץ להופיע ולהיראות כשאין לנו שליטה על התוצאה."

למה זה עובד? כי פגיעות מאפשרת לנו לבנות אמון. כשאנחנו חושפים את עצמנו, אנשים נוטים יותר להיפתח אלינו בחזרה. זה יוצר סביבת עבודה בטוחה יותר, שבה אנשים מרגישים בנוח לשתף רעיונות, לבקש עזרה, ולקחת סיכונים. חשבו על זה כמו חשיפת השורשים לעומת הסתתרות בתוך האדמה. השורשים שנחשפים הם פגיעים יותר, אך גם יכולים לספוג יותר מים ומינרלים, לצמוח ולגדול.

## מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי

הנה 4 צעדים קונקרטיים ליישום "רומנטיקה בלי נאיביות" – התלהבות מרעיונות תוך הבנת המורכבות שבמימושם – ופגיעות בעבודה, שיגבירו את הפרודוקטיביות שלכם:

### 1. הציגו את עצמכם בצורה אותנטית

שתפו משהו אישי על עצמכם, מעבר לתיאור התפקיד.

זה יכול להיות תחביב, ערך חשוב, או אפילו חולשה שאתם מוכנים להודות בה. זה עוזר לאנשים להתחבר אליכם ברמה האנושית, מעבר למסגרת המקצועית.

לדוגמה, בתחילת פגישת צוות, שתפו משהו שעשיתם בסוף השבוע, גם אם זה פשוט לקרוא ספר טוב.

טיפ: התחילו בקטן. לא חייבים לחשוף הכל בבת אחת.

### 2. בקשו משוב גלוי

אל תפחדו לשאול "מה אני יכול לשפר?"

שאלו עמיתים לעבודה או מנהלים מה הם חושבים על הביצועים שלכם, ובקשו ביקורת כנה. הקשיבו בתשומת לב, בלי להתגונן.

לדוגמה, בסיום פרויקט, בקשו משוב ספציפי על מה עבד טוב ומה אפשר לשפר בפעם הבאה.

טיפ: תגדירו מראש את סוג המשוב שאתם מחפשים (לדוגמה, "האם הייתי ברור מספיק בהסברים שלי?").

### 3. הודו בטעויות

אל תנסו להסתיר כשלים או כישלונות.

כשאתם טועים, הודו בכך בפני הצוות או המנהל, והסבירו מה למדתם מהטעות. זה מראה אחריות ומאפשר לכולם ללמוד מהניסיון שלכם.

לדוגמה, אם פיספסתם דדליין, הודו בכך, הסבירו את הסיבות, והציעו פתרון לתיקון המצב.

טיפ: התמקדו בפתרון, ולא בהאשמה.

### 4. שתפו רעיונות לא מושלמים

אל תחכו שהרעיון יהיה מושלם לפני שתשתפו אותו.

שתפו רעיונות בשלב מוקדם של הפיתוח, ובקשו משוב. זה מאפשר לצוות לעזור לכם לשפר את הרעיון, וגם מראה שאתם פתוחים לשיתוף פעולה.

לדוגמה, בפגישת סיעור מוחות, שתפו רעיון גולמי, גם אם הוא לא מגובש לגמרי, ובקשו מהצוות להוסיף עליו.

טיפ: הדגישו שאתם מחפשים משוב, ולא אישור.

## איך יישמתי את השיטה בחיי

בעבר, כשהייתי מנהל צוות, הייתי מאוד ביקורתי כלפי עצמי וכלפי אחרים. ניסיתי לשלוט בכל פרט, ופחדתי להודות כשאני לא יודע משהו. זה יצר סביבת עבודה מלחיצה, והצוות היה חסר יוזמה. אחרי שקראתי את "להעז באופן נועז", החלטתי לשנות את הגישה שלי. התחלתי לשתף את הצוות בפחדים שלי, להודות בטעויות שלי, ולבקש משוב גלוי. בהתחלה התקשיתי עם זה – הרגשתי חשוף ופגיע. אבל לאט לאט, ראיתי שהצוות מתחיל להיפתח בחזרה. אנשים היו מוכנים יותר לקחת סיכונים, לשתף רעיונות, ולעזור אחד לשני. הפרודוקטיביות עלתה, אבל יותר חשוב מכך, האווירה בעבודה השתפרה פלאים.

> טיפ ייחודי שלמדתי: הפגיעות צריכה להיות אותנטית, ולא מניפולטיבית. אנשים ירגישו אם אתם משתמשים בפגיעות כדי לקבל סימפטיה או להימנע מאחריות.

## 3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן

* במקום להשתמש בפגיעות כדי לקבל סימפטיה, נסו להשתמש בה כדי לבנות אמון. אנשים עושים את הטעות הזו כי הם חושבים שפגיעות היא דרך קלה לקבל תשומת לב. הפתרון: התמקדו בשיתוף חוויתי אמיתי ולקחת אחריות.

* במקום לחשוף יותר מדי פרטים אישיים, נסו למצוא את האיזון הנכון. אנשים עושים את הטעות הזו כי הם לא בטוחים כמה לחשוף. הפתרון: התחילו בקטן, וראו איך אנשים מגיבים.

* במקום לצפות שהפגיעות תפתור את כל הבעיות, נסו להיות מציאותיים. אנשים עושים את הטעות הזו כי הם חושבים שפגיעות היא תרופת פלא. הפתרון: זכרו שפגיעות היא רק כלי אחד, ושיש צורך גם במיומנויות אחרות.

## המילה האחרונה: התחילו היום

פגיעות היא לא חולשה, אלא כוח שמניע צמיחה, יצירתיות, וחיבור אמיתי. אפילו יישום של 10% מהשיטה יכול להוביל לשיפור משמעותי ביחסים שלכם עם עמיתים לעבודה, ולעלייה בפרודוקטיביות. איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום כדי להעז באופן נועז בעבודה?

## שאלות נפוצות

* מה עושים אם אנשים מנצלים את הפגיעות שלי? הגדירו גבולות ברורים, והיו אסרטיביים כשצריך. אל תפחדו להגיד "לא".

* איך אני יודע/ת כמה לחשוף? התחילו בקטן, וראו איך אנשים מגיבים. היו מודעים לאינטואיציה שלכם.

* מה אם אני עובד/ת בסביבה שבה פגיעות לא מקובלת? התחילו בעצמכם, והיו מודל לחיקוי. לאט לאט, אולי תוכלו להשפיע על הסביבה.

מאת אמיר דהן, יועץ פרודוקטיביות ומומחה לניהול זמן.

אמיר דהן

אמיר דהן הוא יועץ פרודוקטיביות המתמחה בפיתוח שיטות עבודה מותאמות אישית. בעבר ניהל צוותי פיתוח בחברות טכנולוגיה, ובשנים האחרונות עובד עם מנהלים ואנשי מקצוע במגוון תחומים. הוא מפתח את שיטת "המינימום האפקטיבי" – גישה לניהול זמן המתמקדת בזיהוי הפעולות בעלות ההשפעה הגבוהה ביותר ופינוי זמן עבורן. אמיר מנחה סדנאות פרודוקטיביות בארגונים ומנהל את הפודקאסט "זמן איכות" העוסק בניהול זמן בעידן ההסחות.