היזכרתם פעם איך מערכת יחסים, שאמורה להיות מקור לשמחה ותמיכה, הופכת למקור לדאגה ותסכול? אתם מוצאים את עצמכם חוזרים על אותן טעויות, נופלים לאותן מלכודות, שואלים את עצמכם: "איך הגענו לכאן?" והכי גרוע, מרגישים חסרי אונים, כאילו גורל היחסים שלכם נקבע מראש על ידי נסיבות חיצוניות או אופי בני הזוג שלכם. האם יש דרך אחרת? האם אפשר לקחת את המושכות לידיים ולכתוב מחדש את הסיפור של היחסים שלנו? אני יודע כמה התחושה הזו יכולה להיות כואבת, כי הייתי שם בעצמי. החיפוש אחר תשובות הוביל אותי לספר פורץ דרך, "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל, שם גיליתי כלי פשוט אך עוצמתי: אחריות אישית. העיקרון הזה, המיושם ליחסים, יכול לשנות את כללי המשחק.
התובנה המשנה-חיים מ"האדם מחפש משמעות"
הרשו לי לשתף אתכם בסוד קטן: אתם, ורק אתם, אחראים לאיכות מערכות היחסים שלכם. לא בני הזוג, לא הנסיבות, לא העבר – אתם! אני יודע, זה נשמע מפחיד, אפילו מרתיע. אבל רגע לפני שאתם מרימים ידיים, תנו לי להסביר למה זה דווקא מעצים.
ויקטור פרנקל, מנסח זאת בצורה כל כך נוקבת:
דמיינו לרגע שאתם נוסעים במכונית. האם תתנו לכל מהמורה בכביש לשלוט בכיוון הנסיעה שלכם? או שתחזיקו חזק בהגה, תגיבו בחוכמה ותמשיכו בדרככם? אחריות במערכות יחסים היא בדיוק זה: להחזיק בהגה, גם כשהכביש משובש. זו הבנה שאנחנו לא קורבנות של נסיבות, אלא יוצרים פעילים של המציאות שלנו. זה עובד כי זה מחזיר לנו את השליטה, את הכוח לבחור איך להגיב, איך להשפיע, איך לבנות מערכות יחסים טובות יותר.
מדריך פעולה: 4 צעדים פשוטים ליישום מיידי
אז איך מתרגמים את התיאוריה הזו למעשה? הנה ארבעה צעדים פשוטים שתוכלו להתחיל ליישם כבר היום:
צעד 1: זיהוי דפוסי תגובה אוטומטיים
שימו לב לאופן שבו אתם מגיבים במצבי לחץ או קונפליקט. האם אתם נוטים לתקוף, לברוח, להתגונן? דוגמה: אם בן/בת הזוג מעיר הערה, האם התגובה הראשונית היא כעס והאשמה? טיפ: עצרו רגע לפני שאתם מגיבים, קחו נשימה עמוקה ושאלו את עצמכם: "מה המניע האמיתי של התגובה שלי?"
צעד 2: שאילת שאלות מכוונות
במקום להניח הנחות, שאלו שאלות שמבהירות את כוונות הצד השני. דוגמה: במקום להגיד "אתה אף פעם לא מקשיב לי!", שאלו: "אני מרגישה שלא שמעת את מה שאמרתי. האם תוכל לחזור על זה כדי שאדע שהבנת?" טיפ: השתמשו בשאלות פתוחות שמעודדות שיחה, כמו "מה חשבת על...?"
צעד 3: ביטוי צרכים ורגשות בצורה ברורה
היו גלויים לגבי מה שאתם צריכים ומרגישים, בלי להאשים או לבקר. דוגמה: במקום להגיד "אתה תמיד מאחר!", אמרו: "אני מרגישה מוערכת פחות כשאנחנו מאחרים לפגישות. חשוב לי להגיע בזמן." טיפ: השתמשו במשפטי "אני" ולא במשפטי "אתה".
צעד 4: לקיחת אחריות על החלק שלכם בקונפליקט
גם אם אתם חושבים שאתם צודקים, תמיד יש חלק שאתם יכולים לקחת עליו אחריות. דוגמה: אם התווכחתם, אמרו: "אני מצטער/ת שהגבתי בכעס. יכולתי להביע את עצמי בצורה רגועה יותר." טיפ: זכרו שאחריות לא בהכרח אומרת שאתם אשמים, אלא שאתם מוכנים לתרום לפתרון.
איך יישמתי את השיטה בחיי
זכורני תקופה בחיי בה מערכת היחסים שלי עם חבר קרוב הייתה מתוחה מאוד. כל שיחה הפכה לוויכוח, כל מפגש הסתיים בתחושת ניכור. האשמתי אותו בחוסר רגישות, בחוסר הבנה. אבל אז נזכרתי בעקרון האחריות של פרנקל. החלטתי לבחון את עצמי: איך אני תורם למצב הזה? גיליתי שאני נוטה להתגונן, להניח הנחות, לא להקשיב באמת. התחלתי ליישם את הצעדים שפירטתי קודם לכן. בהתחלה התקשיתי לשלוט בתגובות האוטומטיות שלי, אבל עם הזמן, השינוי היה מדהים. השיחות הפכו רגועות יותר, ההקשבה הדדית גדלה, והיחסים התחזקו.
3 טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
בדרך ליישום אחריות במערכות יחסים, קל ליפול למלכודות. הנה שלוש טעויות נפוצות והפתרונות שלהן:
1. במקום לחכות שהצד השני ישתנה, נסו להתחיל בעצמכם. אנשים רבים מחכים שהצד השני יעשה את הצעד הראשון. זו טעות! שינוי אמיתי מתחיל מבפנים. קחו יוזמה ותראו איך זה משפיע על כל המערכת.
2. במקום לקחת אחריות על רגשות של אחרים, נסו להתמקד ברגשות שלכם. זו טעות נפוצה לחשוב שאנחנו אחראים לאושר או לעצב של אנשים אחרים. התמקדו ברגשות שלכם, בצרכים שלכם, ואיך אתם יכולים לבטא אותם בצורה בריאה.
3. במקום להשתמש באחריות ככלי להאשמה עצמית, נסו להשתמש בה ככלי לצמיחה. קל ליפול לייאוש ולחשוב "אני תמיד טועה!".זכרו, כל טעות היא הזדמנות ללמידה ושיפור. הסתכלו על כל אתגר כשיעור, כדרך להפוך לאנשים טובים יותר.
המילה האחרונה: התחילו היום
אחריות אישית במערכות יחסים היא לא נוסחה קסומה, אלא דרך חיים. היא מזמינה אותנו לקחת שליטה על האופן שבו אנחנו מתקשרים, מגיבים ומתייחסים לאחרים. אפילו יישום של 10% מהגישה הזו יכול להוביל לשיפור משמעותי באיכות היחסים שלכם. איזה צעד קטן תוכלו ליישם כבר היום?
שאלות נפוצות
שאלה: האם לקחת אחריות אומר שאני צריך/ה לוותר על העקרונות שלי?
תשובה: ממש לא! לקחת אחריות אומר להיות מודע/ת לאופן שבו את/ה מתקשר/ת, ולבחור תגובות שמקדמות תקשורת בריאה. שמרו על העקרונות שלכם, אך עשו זאת בצורה מכבדת ומכילה. (למידע נוסף, חפשו "תקשורת אסרטיבית").
שאלה: מה אם הצד השני לא מוכן לקחת אחריות?
תשובה: אתם יכולים רק לשלוט בעצמכם. התמקדו בשינוי שלכם, והיוו דוגמה. ייתכן שהצד השני יושפע מכך. אם לא, לפחות תדעו שעשיתם את המקסימום מצדכם.
שאלה: איך אני יודע/ת אם אני באמת לוקח/ת אחריות או רק מנסה לרצות את הצד השני?
תשובה: שאלו את עצמכם: האם אני מבטא/ת את הצרכים והרגשות שלי בצורה כנה? האם אני מכבד/ת את עצמי ואת הערכים שלי? אם התשובה היא כן, אתם בדרך הנכונה.
בברכה,
יובל שרון - מאמן אישי ומנחה סדנאות מודעות עצמית.
